מעשה רקח על הלכות ציצית ג:יא

אף על פי וכו' אין ראוי לאדם חסיד וכו'. איכא למידק דבגמ' אמרינן דף מ"א מלאכא אשכחיה לרב קטינא אמר ליה סדינא בקייטא סרבלא בסיתוא ציצית מה תהא עליה אמר ליה ענשיתו אעשה אמר ליה בעידן ריתחא ענשינן ע"כ ומסתמא ודאי היינו לכל ואין חילוק בין ת"ח לעם הארץ דבעידן ריתחא קנסי אכולהו וא"כ אמאי כתב רבינו אין ראוי לאדם חסיד וכו' דמשמע חסיד דוקא הוה ליה לומר אין ראוי לאדם סתם כיון דטעמא דמלתא לא הוי אלא משום עידן ריתחא ואף דמדברי התוספות שם משמע דלאו עשה גמור הוא מ"מ יהיה מה שיהיה יד כל האדם שוה בו בהך עונשא וי"ל עם מ"ש בגמרא וכמו שכתב הגהות מיימוני וז"ל וההיא עובדא דמלאכא וכו' משמע שבית דין של מעלה מענישים וכו' פי' ר"י דהיינו דוקא בימיהם שהיו רגילים במלבושים ד' כנפות אף בלא מצוה ולפיכך היו ראוים ליענש אבל אין אנו רגילים בכך אלא אם כן ילבש אדם למצוה ע"כ ומכאן יש ללמוד נמי דכיון שאנו רגילים בטלית של מצוה ולפחות בשעת תפילה לא שייך תו שום עונש ושפיר כתב רבינו דלענין טלית קטן אין ראוי לאדם חסיד וכו' ולענין חסידות הוא דקאמר ודו"ק.