מעשה רקח על הלכות ציצית ב:ז

המוצא תכלת וכו'. מהסוגיא דעירובין דף צ"ו ועיקר הגירסא בדברי רבינו פסוקין כשרה שזורין פסולה והוא מסכים להסוגיא שם וכן השיב רבינו לחכמי לוניל ז"ל שכתב להם ודאי אמת כדבריכם ובעיקר העתקתי בנוסחא שלי טעיתי וכך הם הדברים וכזה תקנו הנוסחא אפי' מצא חוטין פסוקין פסולה שזורים כשרב עכ"ל בתשובותיו אות באות תיבה בתיבה וסיים המגדל עוז וראה דרכיו וחכם שלא נתחכם לומר ט"ס הוא אלא אמר בפירוש טעיתי כי כשהוא אומר הדבר בפירוש ברור הוא אתו ואשרי יולדתו ואינו טועה ולא שוגא ומשגא ע"כ.

הלוקח טלית וכו'. ברייתא במנחות דף מ"ג וכתב הרב לחם חמודות וז"ל פירש בנמוק"י מן התגר הקבוע ומוחזק ליקח מישראל ולמכור דחזקה לא מרע נפשיה להפסיד סחורתו ולוקח מן המומחה וכתב הרב ב"י סימן כ' דלאו למימרא דבתגר שעסקו הוא ליקח טליתות מצוייצות מישראל ולחזור ולמוכרם עסקינן דבתגר דשאר סחורות דלאו טליתות מצוייצות נמי מהימן שהוא מוחזק שאינו משקר שאם ימצא בדאי בדבר אחד שוב לא יאמינוהו וכן משמע מדברי רש"י עכ"ל וכתב רמ"א שהתגר שאומר שלקחן מישראל נאמן עכ"ד.

מן ההדיוט פסולה. ופי' רש"י דשמא הוא צבעה וכו' כתב הרב לחם חמודות וז"ל נמוק"י שאם צבועה היא חיישינן שמא הוא צבעה ואם חוטי לבן שמא הוא עשאה וציצית שעשאה כותי פסולה וכ"כ רבינו ירוחם וכתב הרב ב"י דמהר"י אבוהב הקשה על זה דדוקא גבי תכלת ניחוש לקלא אילן דמשום דתכלת דמיו יקרים מזייף אבל בלבן משום ריוח דעשיה שהוא דבר מועט אינו עושיהו אלא ע"י ישראל ע"כ וי"ל דאיכא טעמא אחרינא להפך דתכלת כיון שאפשר לבודקו הו"ל לומר דלא מזייף ואפ"ה חיישינן כ"ש בעשיית הציצית שא"א לבדוק וכו' ע"כ. ונ"ל דפשוט הוא שהרי גם הלבן מסתברא טפי דאסור להפקידו ביד גוי אלא אם כן הוא בחותם בתוך חותם מהטעם דקי"ל דכל איסורי תורה בעי שני חותמות ועיין להרב מג"א או"ח סי' כ'.