מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה ט:ו

כגריס הקלקי. דקדק לכתוב כן לאפוקי ממ"ד דמשערין באיזה גריס שיזדמן אף שהוא יותר מט' עדשות וק"ל.

נמצא טיפין טיפין אין מצטרפין וכו'. כתב הרב המגיד ז"ל דלרבינו בהכרח שאינה אלא בבגדיה אבל בבשרה אפי' בפחות מכשיעור טמאה וכו' ע"כ משמע דטיפין טיפין בבשרה היא טמאה לדעת רבינו אפי' שהוא שינוי ואין דרכו בכך ומינה לכשיר וכשורה ולרוחב ירכה שהיא טמאה דהיינו בעיית רבי ירמיה כמ"ש ז"ל לעיל מינה וכן משמעות רבינו שסתם וכן פסק להדיא לקמן דין ט'. אך קשה דכיון דכל עצמן של כתמים אינן אלא מדרבנן אמאי פסק בהו לחומרא ויש לישב דכיון דבבא מן החדר הוי דאורייתא השתא שנמצא על שוקה ועל פרסותיה הו"ל כחד ספיקא ולחומרא ועיין מ"ש הרה"מ שם.