מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה ט:כז

נתעסקה בעוף וכו'. שם והרב המגיד ז"ל כתב דרבינו אפשר דס"ל דלישנא קמא פליגא אלישנא בתרא וכו' ע"כ. ולא ידעתי למה כתב לשון אפשר כמסתפק בדבר הלא ללישנא קמא נתעסקה שאני והיינו דאיכא בין לישנא קמא ללישנא בתרא וכיון דרבינו העתיק נתעסקה וכו' לקולא ולא חילק מוכרח דס"ל דפליגי ודו"ק.