מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה טז:ב

הואיל ופצוע דכא וכו'. פי' דאף דבפ' הקודם אסר הספיקות לישא אהדדי דשמא חד ישראל כשר הוא והאחר ממזר וכ"ש וודאן בספיקן מ"מ זה הפצוע דכא הואיל והוא אסור לבא בקהל לגמרי מדין תורה התירו לו אלו דאינן אלא מדבריהם דהם אמרו והם אמרו ומה שסיים ז"ל אבל אסור בממזרת ודאית שהרי אסורה מן התורה פי' דכיון דכוונת בקהל ה' שאמרה תורה ר"ל שלא ישא ישראלית מעתה גם הממזרת היא ישראלית גמורה והוא פי' דבריו שנאסר לישא ישראלית גם זו בכלל דאין לפרש שהרי אסורה מה"ת שכתב רבינו דהכוונה שלא הותר לו שום איסור מה"ת שהרי הגיורת היא אסורה על הכהן מה"ת ולוקה עליה כמ"ש רבינו פי"ב דין ג' דכהן הבא על הכותית לוקה עליה משום זונה ואף שעכשיו נתגיירה לא מפני זה פקע ממנה איסור זונה וק"ל.