מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה טו:י

כגון הבא על האשה שנתקדשה ספק קדושין וכו'. מזה קשה למ"ש מהרי"ק הביאו מרן ריש פ"י דבספק מקודשת מוקמינן לה אחזקתה ואמרינן דעדיין היא פנויה דהרי כאן כתב רבינו דהולד הוי ספק ממזר מוכרח דהויא ספק אשת איש גמורה ובהמל"מ ז"ל הביא מי שתירץ דלא כתב מהרי"ק כן אלא בשנשאת לאחר דאתו קדושי ודאי ומפקעי קדושי ספק אבל הכא איירי דבא עליה בלא קדושין וכו' ע"כ וכן נראה ודאי אף דהרמ"א ז"ל שהזכיר הרב שהביא הטור סי' ל"א לא ס"ל הכי.

ואם בא הראשון עליה קודם שיגרש השני וכו'. ועיין הרמ"ך והיא דעת התוס' ג"כ בסו"פ החולץ. וכבר הרב המגיד ז"ל הכריח בדברי רבינו וכ"כ פ"י דהל' גירושין דין ז' וכן פירש בפירוש המשנה עיי"ש.