מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה יד:ח

אין מקבלין גר תושב וכו'. על מה שסיים הרב המגיד ז"ל להשגת הראב"ד שלא ראה בדברי רבינו מ"ש שאין מושיבין אותו בתוך העיר עצמה בזמן היובל ע"כ הוא לשון קצת מגומגם דמדכתב בתוך העיר עצמה משמע דבירושלים קאמר וזה אינו דבפ"ז דהל' בית הבחירה דין י"ד ביאר רבינו שאין נותנין בתוכה מקום לגר תושב וכו' לכן נראה ודאי דכוונתו על ארץ ישראל סתם ובעיקר דינו של רבינו ראיתי בס' מקראי קדש להר"ח אבולעפיה ז"ל פ"י דהלכות ע"ז שהקשה בשם ה"ר מור זקנו דבסוף המקדיש שדהו יליף רב ביבי שאין מקבלין גר תושב בזמן הזה כתיב הכא כי טוב וכתיב התם בטוב לו לא תוננו ופי' רש"י בגר תושב מוקמינן בפ' השולח ע"כ ושם דף מ"ה ת"ק מוקים בגר תושב והקשה ר' יאשיה מעם אביו מבעי ליה וכו' אלא אמר ר' אחי בר יאשיה בעבד שברח מחו"ל לארץ הכתוב מדבר ופסקו רבינו פ"ח דהל' עבדים ולפ"ז אזלא גזירה שוה דרב ביבי וכו' דהרי פסוק זה לא איירי בגר תושב וכיון שכן מנ"ל דאין מקבלין גר תושב בזה"ז וצ"ע עכ"ל. ולכאורה מקום יש בראש לומר דכיון דרב ביבי לא בא אלא למצוא טעם לדברי ר' שמעון בן אלעזר שאמר כן להדיא בברייתא אין גר תושב נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג אף שהטעם של רב ביבי נפל לא מפני זה נפל הדין דאפשר דטעם אחר היה לו לר"ש ב"א וכיון שלא מצינו חולק על דברי רשב"א פסק רבינו כן אף שלא ידענו טעמו אך האמת נראה עם המדרש ילקוט שמצאתי בפרשת כי תצא דדרש אשר ינצל אליך מעם אדוניו לרבות גר תושב ופי' הרב גדליה דאשר ינצל משמע כל אשר ינצל בין עבד שברח בין גר תושב שבא להתגייר ע"כ א"כ קמה לה דרשת רב ביבי ג"כ ודו"ק.