מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה יג:ז

גר קטן וכו'. כל פרטי דין זה נתבארו בדברי רבינו פ"י דהל' מלכים ומ"ש מעוברת שנתגיירה וטבלה אין בנה צריך טבילה אע"ג דמילה קודם לטבילה כמ"ש רבינו בראש הפרק שאני הכא דאכתי לא חזי למולה קרית ספר ז"ל ומ"ש ואפי' בפני שנים וכו' הוא עפ"י מ"ש ריש פרק ב' דהל' סנהדרין דשנים שדנו אין דיניהם דין אלא דהרמ"ך וכו'. ולדברי רבינו קצת קשה מההיא דפ' החולץ (יבמות דף מ"ז) דנתגייר בינו לבין עצמו ואמר ליה ר' יהודה יש לך עדים א"ל לאו דמשמע שאם נתגייר בפני עדים מהני ואין לדחות דמ"ש כן אינו אלא כלפי הבנים דהא אכתי לא הזכירם ואולי י"ל דכדי לעמוד על האמת הוא דא"ל כן ומ"ש בא ואמר נתגיירתי בבי"ד של פלוני דאינו נאמן אף דקי"ל דבמילתא דעבידא לאגלויי לא משקרי בה אינשי הכא שאני משום דקפיד קרא דכתיב וכי יגור אתך גר וכו' ודרשו אתך במוחזק לך אלא דקצת קשה לפי' מ"ש הרב המגיד ז"ל דדוקא במי שידענו שהיה כותי מעיקרא דאין כאן מיגו אבל במי שלא היה ידוע בחזקת גויות מיגו דמצי אמר ישראל אני ונאמן מצי למימר כותי הייתי ונתגיירתי וכו' ע"כ הרי דאף דאין לנו שום חזקה נאמן ובדוחק יש לחלק בין מיגו לחזקה.