מעשה רקח על הלכות איסורי ביאה יג:ג

וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה שנאמר וקדשתם היום ומחר וכו'. הרב המגיד לא ציין מהיכן הוציא זה רבינו הן אמת שהזכיר תחילה הברייתא דכריתות דף ט' ע"א ושם נאמר טבילה מנ"ל דכתיב ויקח משה את הדם ויזרוק על העם ואין הזאה בלא טבילה ע"כ ורבינו הוציאו מפסוק אחר גם ביבמות דף מ"ו אמרו ור' יהושע באבות נמי טבילה הוה מנ"ל אילימא מלך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם ומה במקום שאין טעון כבוס טעון טבילה מקום שטעון כבוס אינו דין שטעון טבילה ודחי ליה דילמא נקיות בעלמא אלא מהכא ויקח משה את הדם ויזרוק על העם וגמירי דאין הזאה בלא טבילה ע"כ. הרי דאין ללמוד מפסוק דוקדשתם וכו' הן אמת די"ל דאחר האמת דילפינן לה מפסוק ויקח משה את הדם נפלה הדחיה דדילמא נקיות בעלמא אבל מ"מ למה לא הוציאו רבינו מהפסוק הפשוט שהביאו בגמרא עד שמצאתי בילקוט שדרשו על פסוק זה של וקדשתם וכו' להדיא דאין כבוס בלא טבילה ומשם למדו רבינו אכן אכתי קשה דכיון דקי"ל מל ולא טבל כאילו לא מל ופסקו רבינו לקמן דין ו' מעתה איך הותרו לאכול הפסח הרי בפסוק אחר הזהיר ג"כ כל בן נכר וכו' וכיון דהו"ל כאילו לא מל איך הותר להם הפסח וכ"כ הר"ש פלורינטין ז"ל עיין עליו וי"ל דאף שלא טבל הן הכי נמי דעדיין לא בא לכלל ישראל אבל מ"מ אינו ערל שהרי הוא מהול עכ"פ וקרא דבן נכר שהוא כפשוטו שעובד ע"ז כמ"ש רבינו בהלכות קרבן פסח פ"ט דין ז' י"ל דכיון שקבלו עליהם מקצת מצות השי"ת הרי פירשו עצמם מע"ז ודאי ועוד י"ל דכיון שבאותה הלילה מלו לא היה אפשר להם לטבול דאין טובלין עד שיתרפא כמ"ש פ"ו דין ז'.