מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות ה:ט
Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 5:9 · מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות · free full Hebrew text
Open in the reader →עובר שהוציא וכו' ואפילו החזיר או נולד וכו'. הנה מרן ז"ל הקשה על לשון זה דלכאורה נראה שדין זה כולל לכל עובר שהוציא ידו גם למי שלא נשחטה אמו קודם לידתו אבל לפי האמת זה טעות דאם כן ברוב הבהמות ימצא איסור בהרבה אברים שיוצאים קודם הלידה ולכן נ"ל שלא נאמרו דברים הללו אלא בעובר שניתר בשחיטת אמו וקודם שחיטת האם הוציא האבר וכו' ומ"ש רבינו או נולד וחיה כמה שנים תיבת או נולד לא קאי לתיבת נשחטה אמו דסמיך ליה וכו' אלא האי סיפא נמי בנשחטה אמו קודם לידתו היא אלא דברישא מיירי שאחר שחיטת אמו לא הוציאוהו לאויר העולם חי ובסיפא שאחר שחיטת אמו הוציאוהו חי וכו' עד כאן תורף דבריו. ואף שהל'חץ השי'או למרן ז"ל לידחק כל כך בדברי רבינו מ"מ אכתי קשה דרבינו כתב לקמן דין י"א דעובר שהוציא אבר ונאסר האבר ואח"כ נולד והרי היא נקבה החלב שלה אסור לשתותו מספק ע"כ הרי דגם שם ביאר דעתו עוד דהלידה אינה מצלת האבר שכבר נאסר ואיך נאמר שלא ידע רבינו דבר ולפרש דבריו כהוגן מלבד גמגומים אחרים שיש בלשון ועוד שמכיון שפירש וסיים שכל בשר שיצא חוץ למחיצתו נאסר כבשר שפירש מן החי וכו' משמע דשוין הם וכי היכי דבשר שפירש מן החי אין שום מציאות להתירו כך אבר זה שיצא לחוץ אין לו היתר בעולם וכמ"ש בגמ' ג"כ אמר רבא כטריפה מה טריפה כיון שנטרפה אין לה היתר אף בשר בשדה וכו' וכ"כ רבינו בפי' המשנה אמתניתין דבהמה המקשה לילד וכו' ע"כ.
מעתה חל עלינו חובת ביאו"ר להציל רבינו מקושיית מרן ז"ל והנה המדקדק בדברי רבינו שכתב ואח"כ נשחט או נולד נראה שכוונתו שאחר קצת זמן נולד מדלא כתב ונשחט או נולד וכן דקדק בלשונו לקמן שכתב בלשון זה והשכל מחייבו שאם הוציא האבר בשעת לידה והחזירו ובאותו העת נולד כולו אין זה הוצאה לענין שיאסר האבר דזו לידה גמורה מקרי כיון דאורחיה בהכי ולא חש רבינו שנטעה בזה דהא אי אפשר לעובר שיצא כולו בבת אחת ופשיטא שמ"ש או נולד הכוונה שאח"כ נתחדש לו שעת הלידה לא שבעת שהוציא האבר נולד זו נראית כוונת רבינו האמתית ועפ"ז נמשך הלשון ג"כ שכתב לקמן ואח"כ נולד שהחלב אסור דאח"כ נולד ר"ל שנתחדש לו אח"כ שעת הלידה מה שלא היה בעת הוצאת האבר ועפ"ז קושיית מרן מתורצת דפשיטא דאין מציאות רוב הבהמות דקודם שעת לידה יוצאים האיברים אלא מיעוטא דמיעוטא וזהו עיקר דין המשנה דבהמה המקשה לילד והוציא העובר ידו והחזירה דנאסר האבר אף שילדתו אח"כ כדמוכח בגמרא להדיא והיינו טעמא מפני שלא היה בשעת לידה דקשתה לילד אבל לא הגיעה השעה האמתית דאם הגיעה אף שיצא האבר והחזירו הרי הוא כילוד כנ"ל דאי אפשר להולד להוולד כולו כאחד ונמצאו דברי הכלבו ז"ל שהביא מרן בב"י יו"ד סי' י"ד קיימין וכן מצאתי להרב דמשק אליעזר דף קפ"ו עיי"ש והכנה"ג יו"ד שם דחה דבריו ולא מצאתי דחייה גמורה בדבריו דעכ"פ מ"ש כטריפה וכו' הוא בכולל דמה טריפה אין לה שום היתר בעולם אף זה האבר שיצא אין לו שום היתר בין שנשחטה אמו בין שילדתו אח"כ כיון שלא היה בשעת לידה עיי"ש. וכן נראית דעת הטור שם ואין צריך לידחק בדברי הרב ב"י שם וכן הבין בס' פרי תואר ז"ל עיי"ש ולענ"ד נראה דעת רבינו האמתית זו היא והמעיין יבחר.