מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות ד:ד
Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 4:4 · מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות · free full Hebrew text
Open in the reader →האוכל כזית מבשר נפל וכו'. אין לדקדק מדכתב בשר נפל דאם אכל מן החלב של הנפל שלא יתחייב משום נבילה דהרי רבינו פסק ריש פ"ז דעל החלב של הנפל אין חייבים עליו משום חלב אלא משום נבילה גם אין לומר דדקדק לכתוב מבשר נפל לאפוקי גידין ועצמות דהא כבר הוכחנו לעיל בדין ג' דגידין ועצמות מצטרפין לענין נבילה ולענין אבר מן החי אלא י"ל דאתא לאפוקי מ"ש לקמן דין י"ח דאם אכל מן העור וכו' פטור עיי"ש אי נמי אם אכל מעט בשר עם גידין אחרים שאינן מאותו אבר ודוק. ומ"ש הרב המגיד דלא בעינן חדשים אלא לענין חלב ע"כ לא ידעתי למאי נפק"מ כתב זה דהא בין בבשר הנפל בין בחלב בפ"ז לא חילק רבינו בחדשים כלל ויש ליישב ודו"ק.
ואסור לאכול וכו'. דין זה נאמר גבי אכילה אבל גבי הקרבה אף שכלו חדשיו צריך להמתין עד יום ח' וכדאיתא פ"ק דר"ה דף ו' וכ"כ רש"י בחולין דף ע"ה ד"ה מידי דהוה אמחוסר זמן וכו' ולפיכך סתם רבינו פ"ג דאיסורי מזבח דין ח' ודע דהפר"ח יו"ד סי' קט"ו הביא דברי הגאונים שכתבו דלא אמרו בן ח' ימים אלא לקרבן אבל לאכילה אפילו ביומו מותר ע"כ ופירש דכוונתן מדאמרינן בחולין דף קט"ו מדאסר רחמנא מחוסר זמן לגבוה מכלל דלהדיוט שרי וליתא דהיינו בדקים לן שכלו לו חדשיו דאע"פ שאסור לגבוה להדיוט שרי אבל בדלא קים לן פשיטא דאסור משום ספק נפל אף להדיוט וכו' ע"כ. ואחר המחילה מהרב פר"ח נראה שלא כיוון בדבר דמאי דאמרינן התם דמחוסר זמן לגבוה דשרי אין הכוונה שכלו חדשיו ותוך ח' ימים כמו שהבין ז"ל דא"כ מאי מייתי לאותו ואת בנו דפריך אותו ואת בנו ליתסר (משום תעבתי לך) ומשני מדאסר רחמנא מחוסר זמן לגבוה וכו' הא מאי דאסר מחוסר זמן לגבוה אינו משום תעבתי לך משא"כ באותו ואת בנו אלא ודאי דלאותו ואת בנו קאי וכמ"ש התוס' דהכתוב נתקו לעשה וכו' ע"כ והשתא יליף שפיר דלאותו ואת בנו אמאי אצטריך לנתקו לעשה גבי קרבן תיפו"ל דאסור משום תעבתי לך וכן הקשה המל"מ פ"ג דאיסורי מזבח עיין עליו. אך אחרי העיון נראה דאין מכאן קושי ודברי הפר"ח ז"ל שרירין וקיימין וזה דאף לדברי התוס' דמחוסר זמן דקאמר קאי לאותו ואת בנו היינו משום דקושיית התלמוד לא קיימא אלא לאותו ואת בנו דהוי דבר שתעבתי לך אבל הן הכי נמי דה"ה כל מחוסר זמן על כרחך הדין שלו כן הוא דלגבוה הוא דאסור הא להדיוט שרי דלהכי לא מתרץ מדאסר רחמנא אותו ואת בנו לגבוה מכלל דלהדיוט שרי אלא נקט מחוסר זמן דנכלל בו גם זמן דיום השמיני וכדכתבו התוס' עצמן וכן פירש להדיא הרב קרבן אהרן בפרשת אמור בפסוק ושור או שה שרוע וקלוט וכו' שהיא הדרשה שהביא התלמוד בדף פ' והוא פשוט ומכיון דלמדו שם לניתק לעשה מקרא דמיום השמיני והלאה ירצה לכל מחוסר זמן בין לאותו ואת בנו בין ליום השמיני כי קאמר הכא מדאסר רחמנא וכו' על כרחך אף ליום השמיני קאי מצד עצמו וההיא דקרי לה נפל היינו בדקא כלו חדשיו כמבואר וא"כ צדקו דברי הפר"ח דעל כרחך הא דביום השמיני לא קאי אלא לקרבן אבל להדיוט אפילו ביום שנולד שרי והיינו בדקים לן שכלו חדשיו כדברי הפר"ח לדברי הגאונים ז"ל ונכון.