מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות ג:יח
Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 3:18 · מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות · free full Hebrew text
Open in the reader →לפיכך שואל לצייד ישראל וכו'. פ' אלו טריפות ת"ר לוקחים ביצים מן הנכרי מכל מקום ורבינו ודאי לא גורס מן הנכרי אלא לוקחים ביצים בכל מקום וכו' ומשמע דמישראל קאמר דאילו מגוי לא ס"ד להימנויה בספק איסורא דאורייתא דאף דקאמר של עוף פלוני ואנו מכירין אותו עוף והוא טהור ואפ"ה אפשר דמשקר במאי דקאמר של עוף פלוני ואינן ואף דמצינו נאמנות לגוי פ' גיד הנשה גבי טעימת קפילא ארמאה וכו' היינו דוקא במידי דלית ליה הנאה כי התם אבל הכא שמרויח במכירתו לא מהימן וכתב עוד רבינו צייד ישראל משום דמסתמא הוא בקי בדיני העופות טהורות ולעיל מינה דהך ברייתא מיירי בצייד ישראל להכי העתיק צייד ישראל ודקדק עוד לכתוב ואם אמר של עוף טהור ולא אמר שמו אינו סומך עליו לומר דלא די במה שהזכיר שם העוף אלא בעינן שאנו ג"כ מכירין אותו דאם אמר של עוף פלוני ואין אנו מכירין אותו עוף הו"ל כאילו אמר טהור סתמא דאין אנו סומכין עליו ותפשוט ספקו של רבינו בעל הטורים יו"ד סי' פ"ו שנסתפק הפרישה ז"ל עיין עליו ואף דבעלמא אמרינן עד אחד נאמן באיסורין וכיון שזה הישראל הגם דאינו מוחזק בכשרות מ"מ גם אינו חשוד אספק איסורא והוא כשר לעדות ודאי א"כ למה לא נאמין אותו בסתמא ומכ"ש כשאומר של עוף טהור הם דר"ל דהכא לאו מטעמא שאנו חושדין אותו שהוא משקר אלא אנו חושדין שמא הוא טועה בדבר דאפשר שנתחלף לו עוף זה באחר שהוא טמא דהא קי"ל דעוף טמא אינו נאכל אלא במסורת ואפשר שטעה בזה ולהכי בעינן שיזכיר שם העוף ושאנו יודעים בו בודאי שהוא טהור.
אלא דקשה על רבינו טובא מהסוגיא שם דמוקי לברייתא בביצים טרופות בקערה ופריך וכה"ג מי זבנינן מנייהו והא תניא אין מוכרין ביצה טרופה לנכרי אלא א"כ טרופה בקערה לפיכך אין לוקחים מהם ביצים טרופות בקערה ע"כ ואי ברייתא איירי בישראל שאינו מוחזק כפי שיטת רבינו מאי פריך וכן מצאתי שהקשה הר"ן ז"ל פרק אין מעמידין וכתב שקושיא זו לא תתורץ אלא בדוחק והאמת אתו שבאמת קושיא עצמית היא ומבוארת לעין והרב לח"מ ז"ל נדחק הרבה בתירוצה עיין עליו גם הכנה"ג ז"ל סי' פ"ו תירץ באופן אחר עיין עליו ולענ"ד נראה דאם רבינו היה גורס להדיא בברייתא לוקחים ביצים מישראל אתי שפיר כפשוטו דעיקר הקושיא דפריך וליבדוק בסימנים הכוונה דמאי אריא מישראל אפי' מגוי לזבון כיון דאית לן הסימנים ולא מפיו אנו חיין ואם כן כי משני ליה בטרופות בקערה כלומר דלית בהו סימן ולהכי דוקא מישראל זבנינן אבל לא מגוי פריך ליה בעצם וכהאי גוונא מי זבנינן מנייהו דאצטריך הברייתא לאשמועינן דמישראל דוקא וכו' ואם רבינו לא היה גריס מישראל כי פריך וליבדוק בסימנים ה"ק למאי אצטריך האי ברייתא כלל וכי מתרץ ליה בטרופות בקערה דרוצה לומר דלית בהו סימן פריך דמדמתרץ הכי שמע מינה דמגופא דברייתא לא אתא אלא לאפוקי מגוי דאין לסמוך עליו כיון דהם טרופות דאם החידוש הוא דמישראל דוקא כשאומר מעוף פלוני וכו' הרי העיקר חסר מהברייתא דהו"ל למתני לוקחים ביצים מ"מ ובלבד שיאמר מעוף פלוני וכו' ומדלא תני הכי ש"מ דעיקר החידוש אינו אלא דמישראל דוקא הוא דלוקחים ולא מגוי ולהכי קמתמה עליה וכה"ג שהם טרופות בקערה מי ס"ד דזבנינן מנייהו דתיתי הך ברייתא כולה לאשמועינן הך מלתא ודוק כי גם זה נכון.