מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות יז:יח

פולין ואפונין וכו'. נראה דהיינו שלקות דתנן במתניתין שאסורין משום חתנות ומ"ש הר"ן לכך כתב ששולקין וכו' ול"כ ולא מצינו לרב ב"י שהזכירם.

ומ"ש

במקום שעולין על שלחן מלכים מבואר מדברי רבינו שהדבר תלוי במקומות וכן דעת הגהות אשר"י בפ' אין מעמידין שכתב וז"ל והרינגא"ס מותר לנו משום שאין נאכלין חיין במקומנו שהרי אנו מבשלין אותם ואוכלין ולמי שדרכו לאכלו חי אסורין ושאר סתם דגים מלוחים מותר לבד במקום שנהגו בהם איסור וכו' עכ"ל. הרי שגם הוא ס"ל כדעת רבינו שהדבר תלוי במקומות ואין לטעות במ"ש ולמי שדרכו לאכלו חי וכו' דמשמע דביחיד נמי תליא מילתא דזה א"א דקי"ל בעלמא בטלה דעתו אצל כל אדם ותו דא"כ הו"ל פתח בכד וסיים בחבית שמתחילה כתב שהרינגא"ס אין נאכלין חיין במקומינו דמשמע דקפיד למקומות ושוב כתב ולמי שדרכו וכו' דמשמע אפי' איחיד קאמר אלא ודאי דאמקומות דוקא קאמר תדע עוד שסיים ושאר דגים מלוחים מותר לבד ממקום וכו' הרי שסיים בהיתר המקומות כמו שהתחיל והיינו כדברי רבינו ממש ואין להקשות בין לדעת רבינו בין לדעת הגהות אשר"י ז"ל ממ"ש פ' המצניע גבי אנשי הוצל ובריש פ' בכל מערבין ופרכינן ופרסאי הוו רובא ובבל הוי רובא דעלמא די"ל דלא אמרה זה אלא בדבר שאין דרכם של בני אדם לאכלו כלל אבל בדבר שאף שאין אוכלים אבל יתכן כגון אלו שאמרנו הן הכי נמי דאזלינן אחר המקומות וכמ"ש עוד בפ"ה ואין צריך למ"ש הפר"ח שם בזה דדברי הגהות אשר"י שרירין וקיימים ותמהתי למה לא הזכיר דברי רבינו שהם כדברי הגהות אשר"י כמבואר.

ובהא דעולין על שלחן מלכים צ"ע דאי בעי דוקא מלכים או לאו דוקא אלא כל שדרך לעלות על שלחן שרים הוא הדין והוא הטעם והנה מצאתי להרב כנה"ג שם שכתב משם הרב המקובל האלהי מהר"י לוריא זצוק"ל שהיה אוסר בתורמוסין של גוים משום בשול גוים מפני שלפעמים הם עולין על שלחן שרים וכו' ע"כ שמעינן מינה תרתי חדא דמלכים לאו דוקא ותו דהדבר תלוי במקומות כדברי רבינו והגהות אשר"י כנ"ל דהא תורמוסים ידוע שהוא מאכל גרוע ומכ"ש בשלחן מלכים או אפילו בשלחן שרים ודוק. אחר שכתבתי כל זה מצאתי להרב בני חיי שם שרצה להבין דברי ההגהות אשר"י הנ"ל כפשוטן דקפדי נמי איחיד משום דעיקר הגזרה שמא יסעוד אצלו וכו'. ואחרי המחילה עדין במקומי אני עומד ודברי רבינו יוכיחו מכ"ש דהוי גזרה דרבנן ולפי דעתו הוי קרוב לגזרה לגזרה ותו דאם כן בואו נאסור מליחת הדגים דודאי ממשיך טפי שדרך לכל העולם למשוך אחר דגים מלוחים עם היין ומים שרופים וק"ל.

ולמ"ש רבינו

ומשום גיעולי גוים וכו' הרמ"ך בכת"י השיג על רבינו עיי"ש וכבר האריך מרן ז"ל והוכיח מה שנראה שהיא דעת רבינו האמתית.