מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות טו:לא

עכבר שנפל וכו'. עיין להרמ"ך ז"ל בכת"י וכוונתו שהתוס' ז"ל הקשו דאיך יאסור העכבר בצונן הא לא בלע ולא פלט כיון שהוא בצונן ותירצו דאיירי ששהא שם העכבר יום שלם דהו"ל כבוש והרי הוא כמבושל. ולרבינו צ"ל דחריפות השכר והחומץ גורם שיפלוט לשעתו וכמ"ש התוס' עצמם שם ד"ה אבעיא להו וכו' ולפירוש רבינו מתיישב טפי דלא מיבעיא להו אלא בחלא דוקא שהוא דומיא דשכר וכו' ולא שייך בזה דליטעמיה גוי וכו' דהא זה אינו ניכר כמבואר. ומ"ש רבינו

אבל אם נפל ליין או שמן או דבש וכו' נראה פשוט דדוקא בהני קאמר דשרי אבל בשאר משקין סמכינן אטעימת גוי והכי מוכח מזה שסיים שכל אלו צריכין להיותן מבושמין וכו' וכ"כ רש"ל פ' גיד הנשה סי' מ"ח.