מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות י:יז
Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 10:17 · מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות · free full Hebrew text
Open in the reader →כיצד פודין וכו'. הרמ"ך ז"ל בכת"י השיג על רבינו עיין עליו והנה רבינו בפי"א דהל' ברכות דין ט' הזכיר המצות שמברכין עליהם שהחיינו והוסיף על אותם שהוזכרו בגמ' ותוספתא שופר ומזוזה ומעקה ומרן הקדוש כתב שם דיליף להו מהני ע"כ. ולפ"ז גם בפדיון נטע רבעי יברך שהחיינו אלא שעדין קשה דכיון דרבינו בא לסדר נוסח ברכת פדיון נטע רבעי היה לו להוסיף גם השהחיינו וזה הוא הכח של הרמ"ך ז"ל אם לא שנאמר באופן אחר דזאת המצוה אינה דומה למצות אחרות שהזכיר שם שהם מצות שבהגיע זמנן אי אפשר לו לימלט מהם כלל דאריא הוא דרביע עליה לעשותם ולכך דין הוא שיברך שהחיינו משא"כ נטע רבעי שכדי לאוכלם או ליהנות מהם אמרה תורה שיפדם ויברך בשעת הפדיון ואם הוא לא ירצה לפדותן כלל אלא להניחם כמו שעשה בג' שנים ראשונים הרשות בידו ולכך לא חייבוהו לברך שהחיינו דאין לברך שהחיינו אלא על המצוה המוטלת עליו עכ"פ. ואין להקשות על זה מברכת הפירות וקונה בגד חדש וכו' שמברך שהחיינו אף שאינו מוכרח לעשותם דהתם שאני דמשום שמחה נגעו בה ואינה ברכת המצות וגם רבינו לא הזכירם בכלל אותם שהזכיר פי"א דהל' ברכות אלא סדרם בריש פ"י עיי"ש ואין להקשות על זה ממ"ש פ' כיצד מברכין (ברכות דף ל"ז) היה עומד ומקריב מנחות בירושלים אומר שהחיינו ופירש"י ישראל שלא הקריב מנחה זה ימים רבים והתוס' פירשו דקאי אכהן המקריב במשמרתו ורבינו פ"ז דתמידים ומוספים דין י"ח פסק דכל המקריב מנחה מן החדש תחלה מברך שהחיינו גם לזו י"ל דכבר נתחייב להביא מנחה זו וע"כ יברך שהחיינו ואף אם היא נדבה כבר נתחייב ע"י נדרו ועוד מטעם חדש ודו"ק.
אחר שאוסף וכו'. משמע דדוקא אחר שנתלשו אבל בעודם במחובר לא מהני ומרן ז"ל כתב ומיהו נראה שאפשר לפדותן במחובר לקרקע והוא שיתנה שלא יחול הפדיון עד שיתלשו מן הקרקע ע"כ ובב"י יו"ד סי' רצ"ד הביא ראיות לדבריו עיי"ש אלא דקשה לכאורה דרבינו פ"ט דמעשר שני דין ב' פסק דאין פודין נטע רבעי במחובר לקרקע ובדין ו' פסק כיצד פודין נטע רבעי מניח את הסל ע"פ ג' ואומר כמה אדם רוצה וכו' ואומר כל הנלקט מזה מחולל על המעות האלו וכו' הרי שהתיר לפדות במחובר דהא כל הנלקט משמע שעדין לא נלקט. וי"ל דמ"ש שאין פודין אותו במחובר ר"ל מתחילתו אבל אם בתחילה מחלל על התלושין כדינו ועליהן מחשב על המחוברין ומתנה כל הנלקט מזה וכו' שפיר דמי אלא שהרב ב"י שם הביא ראיות לדבריו ומשמע דר"ל דאפילו בתחילת התנאי קודם שיתלש לגמרי שפיר דמי על ידי תנאי זה.