מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות א:ה

לפיכך דג טמא וכו'. פשוט דתיבת לפיכך קאי אדלעיל שכתב שהיוצא מן הטהור טהור וכו' דזה דוקא דרך עיבור משא"כ בדג שאינו דרך עיבור אלא דרך בליעה ומדכתב רבינו שנמצא במעי וכו' ולא חילק שמע מינה שבכל מקום שימצא בתוך הדג דינו שוה והפוסקים האחרונים ז"ל נחלקו באם נמצא בבית הרחם מה דינו ולכן צריך אני להזכיר הסוגיא כדי לברר הענין עד מקום שידי מגעת והנה בבכורות דף ז' תנן דג טמא שבלע דג טהור מותר באכילה וטהור שבלע דג טמא אסור באכילה לפי שאינו גידולו ובגמרא טעמא דחזיניה דבלע הא לא חזיניה דבלע אמרי אשרוצי אשריץ מנלן דתניא דג טמא משריץ דג טהור מטיל בצים אי הכי כי חזיניה דבלע אמרינן הא אעכלא והאי אשרוצי אשרוץ אמר ר' ששת כגון שמצאו דרך הרעי רב פפא אמר כגון שמצאו דרך בית הבליעה ר' נחמן אמר כגון שמצאו שלם רב אשי אמר רוב דגים במינן משריצין וכמי שבלע לפנינו דמי ופירש"י דרך בית הרעי ואי עוברו הוא בבית הרחם אבעי ליה לאשכוחי שמצאו שלם שנגמרה כל צורתו וגדול הוא ואי עוברו לא הוה משתהי ברחם כולי האי רב אשי אמר מתניתין לאו בדחזינן דבלעו אלא שנמצא בתוכו והאי דקתני שבלע כיון שרוב דגים במינן משריצין וזה השריץ מין אחר כמי שבלע בפנינו דמי ע"כ.

והנה פשטן של דברים דר' נחמן קאי לדברי ר' ששת ור' פפא דחד קאמר שמצאו בבית הרעי וחד אמר שמצאו בבית הבליעה ולאפוקי בית הרחם ואתא ר"נ למימר דגם בבית הרחם כשמצאו שלם דהיינו גדול אי הוה עוברו לא הוה משתהי ברחם כולי האי ורב אשי השמיענו חדוש אחר דהגם שאינו שלם כיון דרוב דגים במינן הוא דמשריצין אמרינן דבלעו ולהכי אף שנמצא בבית הרחם שרי וזה מדוייק טפי מדברי רש"י ג"כ שפירש בדרב אשי שנמצא בתוכו וכו' ופשיטא שאין כוונתו אלא בבית הרחם דבית הבליעה ובית הרעי כו"ע מודו בה דכמונח בקופסא דמי ותו מדכתב רש"י ז"ל דזה השריץ מין אחר הרי דבמקום השרצה קאמר דהיינו בית הרחם וא"ת אם איתא דבלעו מהיכן בא לבית הרחם י"ל או עפ"י מה שאמרו ז"ל דאוכל ממה שאמו אוכלת וכו' דמשמע שדרך איזה נקב הוא שניזון דרך הבני מעים וא"כ גבי דג נמי אפשר שאחר שבלעו יצא מהבני מעים ובא לו לבית הרחם או אפשר שנקב הבני מעים ויצא לו ובא לבית הרחם ע"י איזה מכה שהיתה באותו מקום אי נמי י"ל שלא בלעו דרך פיו אלא בית הרחם עצמו מבחוץ נכנס ובא לו ואין זה פלא דבדגים גדולים יתכן בשופי או נאמר שסוד ה' ליראיו והם ז"ל היו יודעים שאפשר לדג הבולע לבא בליעתו לבית הרחם ומדוייק טפי לפ"ז לשון התורת כהנים שהביא הרא"ש ז"ל דתניא גבי דגים תאכלו לרבות הטהור שבמעי הטמא יכול אף הטמא שבמעי הטהור ת"ל אותם וכו' ואי אמרת בשלמא דהנמצא דרך בית הרחם קאמר ומטעמא דרב אשי תינח דאצטריך קרא לרבויי וכו' אלא א"א דבבית הרעי או בית הבליעה קאמר למאי אצטריך רבויא דקרא הרי כיון שנמצא במקומות אלו תו ליכא למיחש למידי וכמונח בקופסא דמי ולמאי אצטריך רבויא.

ואין להקשות אם איתא תקשה למתניתין למ"ד דוקא בנמצא דרך הרעי או דרך בית הבליעה מאי קמ"ל די"ל דאצטריך לאשמועינן דדוקא בכי הא הוא דשרי דבאמת קושיא זו איתא בעינה לרב ששת ורב פפא דמוקמינן למתניתין בראינו שבלעו ואי אשתכח בבית הרעי או בבית הבליעה מהיכא תיסק אדעתין לאוסרו הלא כיון שראינו להדיא שבלעו ושם נמצא הרי הוא כמונח בקופסא אלא ודאי דלא אתא אלא לאפוקי נמצא במקום אחר אלא דלרב ששת דאסר מי רגלים של חמור י"ל עוד דאתא לאשמועינן [דלא] דמי דהתם מתמצים המים מהגוף וכו' וכמ"ש התוס' והרא"ש ז"ל ואיך שיהיה פשטן של דברים מוכיחים דבנמצא אף בבית הרחם קאמר ומטעמא דרב אשי ולהכי סתם רבינו וכתב שנמצא במעי וכו' ולא חילק במקומות כלל.

אלא שראיתי להרא"ש ז"ל שם שסיים וז"ל ואסיקנא אמר ר' אשי אימור רוב דגים במינן משריצין וכו' ומכאן מתירים הרינג'ש הנמצאים במעי דג גדול הנקרא בלוצ"ה אע"ג דלא חזינן דבלע וגם אין ידוע אם נמצא דרך בית הרעי או בית הבליעה ע"כ. ודבריו מגומגמים דמשמע שאם נמצא דרך בית הרעי או בית הבליעה אסור שכן הוא משפט הלשון דהגם דאין ידוע אם נמצא בדרך זה והוא מותר או נמצא בדרך זה והוא אסור אכן י"ל דכוונתו כלפי מ"ש תחילה דהלכתא כרב אשי וכו' ולא חיישינן לדר' ששת ור' פפא דבעו שנמצאו בבית הרעי או בבית הבליעה ולכך מתירים זה הדג דהגם דאין ידוע וכו' וכלומר דאפשר נמי שנמצאו במקום אחר כגון בבית הרחם ואפ"ה מותרים ונקט הך לישנא להוכיח דלית הלכתא כהנהו אמוראי וע"פ דבריו נמשך הטור בנו ביו"ד סוף סימן פ"ג שכתב וז"ל דג טמא שבלע דג טהור בין שנמצא במעיו בין שיוצא לחוץ מותר אפילו לא ראינו שבלעו ובכל ענין שנמצא בו בין נמצא דרך בית הרעי בין נמצא דרך בית הבליעה וכו' ע"כ אלא ששינה דברי אביו ז"ל וגם כפל לשונו ללא צורך לכאורה וראיתי להפוסקים ז"ל שנחלקו בכוונתו. דהפרישה ז"ל כתב דס"ל להטור דאף לרב אשי לא שרי ביוצא דרך הרחם אלא כשראינו שבלעו (וזה היפך דברי רש"י ז"ל) אבל לא ראינו שבלעו בבית הריעי ובבית הבליעה מותר אבל בבית הרחם אסור דחיישינן למיעוט וכו' ע"כ וגם לפי דבריו עדין דברי הטור מגומגמים הרבה והרב כנה"ג שם ביאר דברי הטור דלרב אשי אפילו לא בלע בפנינו ונמצא בבית הרחם טהור וכ"ש בנמצא דרך בית הריעי או בית הבליעה וכו' עיי"ש וגם הוא לא יישב הדברים וכבר נרגש הוא עצמו בדבר עיי"ש.

והרב ב"י בשלחנו הטהור פסק דבין נמצא דרך בית הרעי בין דרך בית הבליעה שרי נמשך אחר דברי הטור ז"ל והט"ז שם נראה קצת מדבריו שהבין דאם נמצא בבית הרחם אסור דחיישינן למיעוטא ואם זאת היתה כוונתו קשה טובא חדא דהוא ז"ל הביא שם דברי רש"י ונסתייע מדבריו ולרש"י מבואר דלרב אשי אף אם נמצא בבית הריעי שרי דאחרי רבים אמרה תורה ואין לנו לחוש להמיעוט כיון דאפשר שבלעו אף רש"י ז"ל כתב שנמצא בתוכו וכו' וזה השריץ מין אחר וכו' דזה מורה דבבית הרחם קאמר כנ"ל ותו דאם איתא הו"ל להרב ב"י לכתוב בקיצור דאם נמצא בבית הרחם אסור דמינה נלמוד דבכל שאר המקומות מותר אמנם הש"ך ז"ל פירש שם דכוונת הרב ב"י דבין בבית הרחם בין בבית הבליעה בין בדרך הריעי קאמר דשרי וכו' ע"כ וכתב עליו הפר"ח ז"ל דטעות הוא דכד ניים ושכיב אמרה דאי בלעו מי הביאו לבית הרחם ושמעתתא כולה לא איירי אלא כשאין ידוע היכן היה וכו' ע"כ. וכבר כתבנו דרך מבוא הבליעה לבית הרחם כנ"ל וחס לן לשווייה הרש"ך והפרישה והרב כנה"ג והרב ב"ח ז"ל טועים בדבר זה גם מ"ש הפר"ח דכולא שמעתתא לא איירי אלא כשאין ידוע היכן היה תמהתי על המראה דלישנא דנמצא בתוכו שכתב רש"י מנגדו ודאי וכיון שהם ז"ל נמשכו אחר פירוש רש"י איך יקראו טועים חלילה וחס מלבד דלישנא דנמצא בבית הריעי ובבית הבליעה דקאמרו רב ששת ורב פפא בתוכו דוקא משמע והיכי כתב הרב דכולא שמעתתא לא איירי אלא כשאין ידוע היכן היה סוף דבר הדברים מוכיחים כמ"ש ולזה נוטים להדיא דברי רבינו כנ"ל.