מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות א:ד
Maaseh Rokeach on Forbidden Foods 1:4 · מעשה רקח על הלכות מאכלות אסורות · free full Hebrew text
Open in the reader →בהמה טהורה וכו'. נראה פשוט דדוקא ילדה מין בהמה וחיה שרי אבל אם ילדה כמין עוף או צורה אחרת כיוצא בו אסור וכמ"ש רבינו לקמן דין ז' ובחולין דף ס"ח משמע דילדה גרע טפי מנמצא דאמרינן התם אפי' ר' שמעון דאוסר ה"מ היכא דיצא לאויר העולם אבל במעי אמו שרי וכ"כ התוס' שם דף ס"ט ד"ה אלמא וכו' והטעם משום שאינו בר קיימא כלל וכ"כ הש"ך יו"ד סי' ע"ט ולמ"ש רבינו אבל אם הניח וכו' ומצא כמין חזיר כרוך אחריה וכו' מבואר הדבר דלישנא דגמרא נקט ולכך לא כתב סוס או חמור כמ"ש ברישא אך מאי דאיכא לספוקי אם הניח בהמה טמאה וכו' ומצא כמין טלה כרוך אחריה מה דינו והנה ראיתי להרב הלבוש יו"ד סי' ע"ט שכתב בפשיטות שגם בטהורה כרוכה אחר הטמאה אסור וכתב עליו הש"ך שכן מוכח להדיא פ"ק דבכורות דף כ"ד וכו' ע"כ. והרב כנה"ג שם כתב עליו וז"ל ואני איני רואה משם ראיה לנדון הרב בעל הלבוש דלא מספקינן התם בטלה כרוך אחר רחל דילמא בנה הוא למלקי עליה משום אותו ואת בנו אלא משום דמינה הוא וגם הוי טהור בטהור אבל היכא דהוי לאו מינה או טהור בטמא יש מקום לומר דדוקא כשריעותא לפנינו שאותה בהמה שאנו באים לאכול הרי היא טמאה לפנינו ומטעם שהוא כרוך באנו להתירו בהא ודאי חיישינן דלאו בנו הוא והרי בהמה טמאה לפנינו אבל איפכא טהורה כרוכה בטמאה שאותו שאנו באים לאכול הרי היא טהורה לפנינו אפשר דלא חיישינן דלא מרחמא דלאו דידה ובנה כיון דהרי היא טהורה לפנינו וכלל הדבר דכשהחששא באה לקיים החזקה חיישינן וכשבאה לבטל החזקה לא חיישינן וכו' עכ"ל.
ואחרי המחילה הראויה דינו של הרב בעל הלבוש קיים ומבואר מההיא דאמרינן התם אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן ראה חזיר שכרוך אחר רחל פטורה מן הבכורה ואסור באכילה עד יבא מורה צדק וכו' מספקא ליה אי סבר ר' שמעון בן גמליאל יולדת מרחמת או אינה מרחמת ופירש"י יולדת מרחמת האי אסור באכילה ולענין בכורה מפטר משום דאי הוה דידה שפיר ואי לאו דידה הו"ל אחרינא ובאכילה אסור דאיכא למימר ולד אחרינא הו"ל ומת ורחמתיה להאי או אינה מרחמת ומותר באכילה דודאי דידה הוא עכ"ל. הרי מבואר דהספק בטמא שכרוך אחר טהור אינו משום שהוא טמא כלומר דחיישינן ליה מצד עצמו אלא הספק נולד לנו מצד אמו אם רחמא דלאו דידה או לאו וכיון שכן כך לי טמא שכרוך אחר הטהור כטהור שכרוך אחר הטמא דחד טעמא הוא דלעולם מספקינן ביה אי מרחמא דלאו דידה או לאו שספק זה נופל בין בטמא שכרוך אחר הטהור או איפכא וא"א בעולם לבא בסלקא דעתך שיהיה מותר באכילה כיון דאפשר דלא מרחמא אלא דידה ואז בנה הוא ודאי ותו דטפי יש לדון בטהורה שכרוך אחר טמאה דודאי בנה הוא מטמאה אחר טהורה דמסתברא דטפי מרחמא טהורה מטמאה ובפרק מפנין (שבת דף קכ"ח) אמרינן דטמאה לא מרחקה ואי מרחקה תו לא מקרבא משא"כ בטהורה דאף דמרחקה הדר מקרבא כדאיתא התם וא"כ טפי מחייב השכל בטהורה שכרוך אחר טמאה דודאי בנה הוא דהא אין דרכה לרחם מטמאה שכרוך אחר הטהורה דדרכה לרחם ואפשר דלאו בנה הוא ואף דהתם בבנה דוקא קאמר מ"מ דוק מינה ואוקי באתרין.