מעשה רקח על הלכות בכורות ג:ב

וכן בכור שיצא לחו"ל וכו'. כתב מרן ז"ל מימרא שם התרת בכור בחו"ל על פי שלשה בני הכנסת ובמומין מובהקים וכתב רבינו שיצא ח"ל לרבותא דאע"פ שנולד בארץ א"צ מומחה וכל שכן אם נולד בחו"ל ע"כ וקשה דמנא ליה לרבינו הך רבותא ואם איתא כי פריך לרבא דקאמר ובמומין מובהקים דמתני' היא דדחיק לאוקמי מתני' אפילו בחו"ל ובמומין שאינן מובהקים לימא דאי ממתני' לא שמעינן אלא בחו"ל גרידא ור' יהושע בן לוי על פי דברי רבא אשמועינן רבותא דאף שנולד בארץ כיון שיצא לחו"ל ניתר במומין מובהקין על פי שלשה בני הכנסת גם התוס' ז"ל הרגישו בדברי ריב"ל דמתני' היא ונדחקו דהוה מוקמינן לה בזמן הזה עיי"ש ואם איתא לימא הא והנה לפי דברי התוס' משמע דהא דריב"ל בזמן הבית היא ואשמועינן דהו"א דבזמן הבית הו"ל למיגזר חו"ל אטו א"י וכו' וכן נראה מפי' רש"י ג"כ שהרי כתב בחו"ל שאינו ראוי להקריב ואפילו בזמן בית המקדש וכו' ע"כ וכן פסק רבינו פ"א הל' ה' עיי"ש. ואפשר דרבינו משום דקשיתיה קושיית התוס' לכך אסביר דברי ריב"ל דחדושו בבכור שנולד בארץ ויצא לחו"ל אבל בארץ גופא בעי מומחה על כל פנים כיון דחזיא להקרבה אי נמי י"ל דכוונת רבינו להחומרא שיש בארץ לחו"ל היא, דבארץ אם יש מומחה לא יותר אלא על פיו אפילו במומין מובהקים משא"כ מחו"ל לא קפדינן אמומחה אלא על פי שלשה בני הכנסת ודייקי דברי רבינו שמתחילה כתב אין שם מומחה וכו' וכן בכור שיצא וכו' הרי זה יותר וכו' ולא הקפיד על המומחה כלל לאורויי דמ"ש תחילה הוא בא"י והשתא אשמועינן דין חו"ל ומ"ש וכן לא קיימא ההשוואה אלא להג' בני הכנסת. ועיין להרב לח"מ ז"ל דהקשה על רבינו שא"י וחו"ל שוין ועם האמור יתורץ ג"כ ומ"ש בגמרא אפילו בחו"ל מומין שאינן מובהקים כוונת אפי' למומין שאינן מובהקים וכאילו אמר בחו"ל אפילו וכו' וכן כתב הרב מעדני מלך ז"ל. ופשוט הוא: