מעשה רקח על הלכות תעניות ה:ב

ואלו הן וכו'. תענית דף כ"ו ור"ה דף י"ח ודקדק רבינו במ"ש והובקעה ירושלים בחורבן שני משום דבחורבן ראשון היה בט' בו ככתוב בירמיה ל"ט והיינו מ"ש בש"ס דף כ"ח הא בחורבן ראשון הא בחורבן שני אמנם התוס' בר"ה שם הביאו מהירושלמי דגם בראשונה היה בי"ז וקרא דכתיב בט' לחודש קלקול חשבונות היו שם ור"ל דמתוך טרדתם טעו בחשבונם ולא רצה הפסוק לשנות מכמו שהיו סבורים ע"כ. וזה הירושלמי הוא בפ"ד דתענית עיי"ש וכעין זו מצאתי להתוס' בשבועות דף כ"ט ד"ה דע"ז אקרי אלוה גבי כשהשביע משה רבינו ע"ה את ישראל וכו' שכתבו דאפילו יזכיר שם המיוחד האמורים בסוף שבועות העדות השמות האמורים במיכה חול אפילו אותם הכתובים בשם המיוחד לר' יהושע וכן שמות דגבעת בנימין לר' אליעזר ע"כ. הרי ששם היו עובדין ע"ז ומדמין ששם הוי"ה ב"ה ח"ו הוא דבר אחר וזה היה טעותם והכתוב לא נמנע לכתוב כפי טעותם ה"נ אף שהמעשה לא היה באמת כי אם בי"ז כתב הנביא בט' להודיענו תוקף הצרות שהיו כ"כ טרודים עד שטעו בחשבון היום המר.

את התורה. נוסח אחר כת"י את ספר התורה.

והעמיד צלם. נוסח אחר והועמד וזו היא גירסת רש"י בדף כ"ו והכוונה שהעמידו מנשה ובבית ראשון ולגירסת והעמיד קאי לאפוסטומוס ובבית שני והרע"ב שם כתב דפלוגתא היא זו בירושלמי ועיין להתוס' יו"ט ז"ל ומדקדק סדור הלשון של רבינו נראה דעיקר הגירסא והעמיד ודו"ק.