מעשה רקח על הלכות תעניות ב:ב

חוץ מצרת המזונות וכו'. בבא בתרא דף צ"א. ורבינו פ"ב דשבת ופרק ל' וריש פ"א דלעיל כתב הצרות שמתענים וזועקים ומתחננים בשבת כגון עיר שהקיפוה גוים או נהר או ספינה וכו' וכאן לא פרט כי אם צרת המזונות ולזה י"ל דכוונתו שבאלו הצרות שהזכיר בפרק זה אין לנו שתדחה שבת זולתי אחת דהיינו המזונות אמנם עם כל זה אכתי קשה ממ"ש רבינו לקמיה על צרת שונאי ישראל לישראל כיצד כותים שבאו לערוך מלחמה עם ישראל או ליטול מהם מס או ליקח מידם ארץ או לגזור עליהם גזרה וכו' הרי אלו מתענים ומתריעים עד שירוחמו וכו' הרי דזו היא מאותם שהזכיר במקומות אחרים שמחללין עליהם את השבת ויש מי שרצה לומר דמדכתב רבינו שבאו לערוך מלחמה משמע שרוצים לבא אמנם עדיין לא צרו על העיר ובזה ודאי דאין מחללים עוד תירץ דדברים אלו שהזכיר רבינו אינו על עסקי נפשות והרי רבינו בפ"ב דשבת כתב דכשבא על עסקי ממון אין מחללין ומ"ש רבינו כיצד וכו' תנא והדר מפרש דהיינו או ליטול מס וכו' דכולם על עסקי ממון ולא נפשות ע"כ. ואין זה נוח לי כלל חדא דאין דרך הפוסק לכתוב כן ומשמעות הדברים שכתב כותים שבאו לערוך מלחמה משמע שכבר באו לערוך מלחמה סתם [דאל"כ שבאים וכו' מבעי ליה] דבזה כתב כבר פ"ב דשבת דמחללין עליהם את השבת ועוד שהזכיר גם כן או ליקח ארץ מידם שאין ספק שאם לא יתנוהו יהרגו כולם ח"ו ועוד שכתב או לגזור עליהם גזירה אפילו במצוה קלה דזה הוא דבר שמחוייב האדם למסור נפשו עליו כדקי"ל אפי' אערקתא דמסאנא ומכ"ש שמחללין עליו את השבת והיותר קשה דהרב המגיד ז"ל ציין דנפקא ליה מההיא דעיר שהקיפוה כותים ומההיא דפרק הבא על יבמתו אמרו ליה לרבא אתו חברי לבבל וכו' [אף שלא מצאתי בקיאות זה רק בפ' סדר תעניות איכא אמרו ליה לרב יהודה אתו קמצי גזר תעניתא וכו'].

ולכך היותר נראה לענ"ד דאין הכי נמי דגם על זו מחללין עליה את השבת ומלתא דפשיטא היא שכבר הזכירו רבינו בג' מקומות לעיל ולאו כי רוכלא הוא מכ"ש שכבר רמזו במתק לשונו גם כאן שכתב הרי אלו מתענים ומתריעים עד שירוחמו ולא שם גבול וזמן לסדר התעניות כלל להורות דאפילו בשבת עושים כן בודאי וסמך על המעיין במה שכבר ביארו בכמה מקומות אכן רואה אני שעדיין יש לגמגם בזה טובא שהרי בליטול מהם מס וכו' שהזכיר ז"ל היינו ודאי על עסקי ממון והוא ז"ל כתב בפ"ב דשבת דעל עסקי ממון אין מחללין לכך נראה באמת דרבינו בפרק זה לא נחית כי אם להודיענו ענין הצרות שמתענים ומתריעים עליהם בסתם ובצרת שונאי ישראל פרט איזה ענין יהיה שיחוייבו להתענות ולפי שיש מהם שהדין הוא לחלל גם כן שבת כגון במלחמה סתם כמ"ש בפ"ב שם ומכ"ש על עסקי נפשות ויש מהם שאין מחללין כגון ליטול מס וכו' אם כן אינו בדין שיכתוב כן כאן מאחר שכבר ביארו בפרטות משא"כ צרת המזונות שמעולם לא הזכירה הוצרך בהכרח לפרט כאן שמחללין עליה את השבת משא"כ כל שאר הצרות שהזכיר דבדרך כלל על כולם אין מחללין וזהו שציין הרב המגיד ז"ל מההיא דעיר שהקיפוה דהיינו למ"ש רבינו שבאו לערוך מלחמה ולמ"ש ליטול מהם מס וכו' ציין מההיא דאתו חברי לבבל וכו' וכיון שכן הוא מבואר יש לנו לפרש דברי רבינו על צד האמת והצדק בדעתו הנכונה הגם שראיתי להרב לח"מ ובעל מעיל שמואל ז"ל שהניחוהו בצ"ע הנראה לענ"ד שזה הוא האמת ודו"ק.