מעשה רקח על הלכות עירובין ד:יג
Maaseh Rokeach on Eruvin 4:13 · מעשה רקח על הלכות עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →אחד מבני חצר וכו'. משנה דף פ"ו ר' שמעון אומר אפילו הניח ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר שכבר הסיע מלבו ובגמרא אמר רב הלכה כר"ש ודוקא בתו אבל בנו לא דאמרי אנשי נבח בך כלבא עול נבך בך גורייתא פוק ופי' רש"י ודוקא בתו דעביד אניש דדייר אצל חתנו אבל בנו אין אדם מסיח דעתו מביתו לדור אצל כלתו שמא תתקוטט ויצא. כלבא זכר כגון חתנו גורייתא נקבה כגון כלתו ע"כ. וכן פירש רבינו זלה"ה שם וכאן בחיבורו כתב סתם ולא חילק כלל והרב המגיד ז"ל כתב דס"ל דבגמרא דברו בהווה המצוי שדרך בני אדם לשבות אצל בתן מאצל בנן ולעולם אם הסיע לבו אפי' הלך לשבות אצל נכרי אינו אוסר ובשלא הסיע לבו אפי' אצל בתו הרי זה אוסר ע"כ. ועדיין הוא מגומגם דפשטא דמתניתין וגמ' משמע דבהולך לשבות אצל בתו סתם אמרינן דודאי הסיע לבו דהכי קתני מתניתין שכבר הסיע מלבו משמע דר"ל דאנן סהדי דהסיע מלבו מלחזור כיון ששבת אצל בתו ואה"נ דבידעינן בודאי וכגון שהוא גילה דעתו מסתברא דהדין ישתנה אבל בסתם הדין כן כאמור א"כ מה תיקן הרה"מ ז"ל וצ"ל דסבור רבינו דהך בתו דקתני מתניתין לאו לענין דינא קאמר אלא לדוגמא בעלמא להשמיענו דרכו של עולם דדרך האדם להתנהג כך וע"פ זה באו דברי רב בגמ' ולעולם דאין הדבר תלוי אלא בהיסח הדעת גמור בין בבתו בין בבנו בין באדם דעלמא וכן פסק הרב ב"י סימן שע"א.