מעשה רקח על הלכות עירובין ב:ב

המבטל רשותו. בנוסח אחר כתב יד המבטל רשות וכו' והמבטל רשות לבני חצר. ועיקר הדין שם. ומ"ש בספרי רבינו רשות חצרו ביטל בנוסח אחר כתיבת יד רשות חברו ביטל ונוסחתינו נראית עיקר.

צריך לבטל לכל אחד ואחד. שם דף ע' ודף כ"ו וכ"כ בפירוש המשנה ומוכח מהסוגיא דאם אמר לאחד בשביל כולם לא מהני משמע דאם היו כולם לפניו ואמר לכולכם שפיר דמי וא"צ לפרט לכל אחד ממש וכן נראה מדברי רש"י שם וכ"פ הטור סי' ש"פ ודעת רבינו אינה מבוארת ומשמע דס"ל דגם זה לא מהני ועיין להרב ב"י שם והרב מגן דוד [ט"ז] כתב שם דאפשר דלכולכם כוונתו לרובם דמצינו רובו ככולו ומשום הכי לא מהני עיין שם.

והיורש וכו'. בעיא דף ע' וכרב נחמן ובנוסח אחר כתב יד כתוב שהיורש רשות תחת מורישו הוא קם.

וביטול רשות בשבת וכו'. משנה דף ס"ט וכבית הלל ואע"ג דתנן בביצה דאין מקדישין ואין מחרימין בשבת ופסקו רבינו פכ"ג דין י"ד ומשמע דה"ה הפקר כמ"ש הפר"ח או"ח סי' תל"ד וא"כ ה"ה ביטול רשות דהיא היא יש לומר דהכא גרע טפי דאינו אלא גילוי מלתא בעלמא דומיא דחמץ שם. וכן נראה מדברי התוספות דף ס"ו עיין עליו.