מעשה רקח על הלכות גירושין ט:כ

חולה שרצה לגרש וכו'. תקנתא דשמואל שם דף ע"ה ומדביאר רבינו ולא רצה לגרשה מעכשיו וכו' משמע שכן הבין בתקנת שמואל דאל"כ למה הוצרך לתקנה זו הלא במעכשיו סגי ליה ועוד דהא אתקין רבא בגיטא מן יומא דנן ולעלם ואיך איהו גופיה מתרץ לה להא דשמואל כדאיתא בגמרא אלא ודאי דשמואל הוצרך לתקנה זו דאינו רוצה לומר מעכשיו דסתמא כן דרכם של רוב בני אדם כדי שלא יטרפו דעתם אלא דבעיקר התקנה יש להקשות לדעת רבינו שפסק לעיל דין י"ב שאם התנה שיהיה זה גט אם מת לא אמר כלום דהו"ל גט לאחר מיתה ואיך אפשר שע"י כפל התנאי יתקיים הגט וה"ה ז"ל נדחק בזה וכתב שרבינו סבור שהכפל מוציא מידי משמעות לאחר מיתה ומכניסו בכלל משמע תנאי וכו' ע"כ. ולכאורה עדין הדברים מגומגמים מכמה דינים אחרים עמד עליהם הרל"מ ז"ל ותירץ עם ההיא דגיטה וחצירה באים כאחד הכא נמי חלות הגט והמיתה באים כא' ועכ"ז עדין הוא מגומגם דאיך יחול הגט לאחר מיתה כלל ובס' ידי אליהו ז"ל ראיתי שהליץ בעד ה"ה בההיא דמעת שאני בעולם וכו' וקרוב לזה כת' בס' מ"מ שער א' סס"י ב' ובש"ות תומת ישרים סי' קמ"ד רצה ליישב דברי רבינו ולא נרגש מהקושיות הנופלות על דבריו ע"ש. גם בש"ות הרש"ך ח"ב סי' קפ"ח נדחק בזה ע"ע ופשטן של דברים נראה יותר שכיון שהוא מתנה דאם לא מת לא יהא גט זה מוציאו מכלל אין גט לאחר מיתה ולכך אף שאומר אח"כ אם מתי יהא גט כוונתו שסמוך למיתה אם היא ודאית יהיה גט וזו נראית כוונת ה"ה ז"ל ומפני שלא שמענו בגמרא חילוק זה לכך כתב עליו שהוא רחוק ודו"ק. אך ממ"ש רבינו והוא שיגיע הגט לידה קודם מיתה נראה שכך היא כוונתו דאם הדברים כפשוטן מלתא דפשיטא הוא ולא הוה צריך לכותבו דאיך יתכן שתהיה מגורשת בעולם בלא הגעת הגט לידה דא"ת שדי שיגיע לידה אף אחר המיתה זה לא ניתן ליאמר וישתקע הדבר וכו' אלא ודאי מורה שכוונתו שהיא מתגרשת סמוך למיתה ממש כאמור ומפני זה הקפיד שיהא הגט קיים בידה קודם המיתה שהוא הרגע שהיא מתגרשת בו כן נראה לפרש דברי רבינו וכוונתו ברם אחר החיפוש מצאתי להתשב"ץ ז"ל חלק א' סימן קט"ו שהביא לשון רבינו עצמו בחידושיו שכתב וז"ל תקנת שמואל בגטין כשאמר מעכשיו היא דאמר מהיום אם מתי או מעכשיו אם מתי דאלו אם מתי גרידא משנה שלימה שנינו ה"ז גיטך אם מתי לא אמר כלום אלא ודאי בדאמר מעכשיו היא עכ"ל ומה שהוקשה לך למה לא פי' הדבר בחיבורו אין זה קושיא שהוא תפס דברי הגמרא בלשונו כי כן כתב בחיבורו שהוא אינו מפרש אלא מחבר וכמו שתתרץ ותפרש לשון הגמרא כן תתרץ ותפרש לשון חיבורו וכו' שהרי פירשו באותו פרק עצמו כי היכי דל"ת דידיה אדידיה עכ"ל ואין ספק שה"ה ז"ל לא ראה חידוש זה שכתב רבינו בחידושיו ועוד שכתב אח"ז שהרמב"ן והרשב"א כתבו כן וכו' משמע להדיא שכוונתו שרבינו אינו סבור כן אך מ"מ אכתי קשה על רבינו מ"ש ה"ה ז"ל שהם קושיות עצומות וחזקות אם לא שנאמר דס"ל דאף דבאומר מעכשיו אין צריך לכפול התנאי מ"מ אהני הכפל לגרוע המעכשיו שיהיה בו דין תנאי דלא תהיה מגורשת אלא אחר מיתתו ועם כל זה לא נחה דעתי ממ"ש רבינו לעיל דין י"ג שאם א"ל מעכשיו או מהיום אם מתי ה"ז גט וכשימות תהיה מגורשת והם דברי אביי בגמרא הרי דבמעכשיו אף שלא כפל התנאי היא מתגרשת אחר שימות ולדברי התשב"ץ ז"ל דרבינו איירי ה"נ באומר מעכשיו למה צריך לכפול התנאי וכו' וצל"ע אם לא שנאמר עמ"ש רש"י ז"ל שם דאי לא כפליה לתנאיה הוי גט מיד ואם הוא כהן אסורה לחזור לו ע"כ ונראה דס"ל דמעכשיו קא"ל ה"נ נימא דהוצרך לכפל כדי להתירה לבעלה אם הוא כהן: