מעשה רקח על הלכות גירושין ט:ב

כיצד וכו' עד הואיל וכו'. הרמ"ך ז"ל השיג על רבינו עיי"ש וכבר הרב המגיד ז"ל יישב דברי רבינו בטוב טעם ודעת אלא דאכתי איכא למידק דרבינו כתב כאן שצידי רה"ר אינן כרה"ר והיינו שאינו אומר מעכשיו כמבואר בדברי רבינו אבל באומר מעכשיו כפי מ"ש בפ"ז מהלכות אישות נראה שהיא ספק מגורשת משום דמספקא לן אי תנאה הוי אי חזרה הוי כמ"ש הרה"מ אך אם הניחתו ברה"ר נראה כפ"ז שאינה מגורשת כלל בין אמר מעכשיו בין לא אמר מעכשיו אלא דבאמר מעכשיו אפשר דאפילו הניחתו ברה"ר הויא ספק מגורשת משום דאי אמרינן תנאה הוי הרי מגורשת למפרע דאין הדבר תלוי בקיום הגט אלא בהשלמת הזמן והנה בפ"ב דהל' מכירה כתב רבינו דבמעכשיו קנה ואפילו עומדת באגם וכתב שם הרה"מ ז"ל דאגם לאו דוקא דהוא הדין רה"ר ונקט אגם משום דהוי מקומה שדרך הפרות לרעות באגם ולכאורה קשה טובא דבפ' הכותב (כתובות דף פ"ו) דימו דין הגט למשיכת הפרה ואם בפרה לאו דוקא אגם קשה תרתי חדא שכאן כתב רבינו דצידי רה"ר לאו כרה"ר ועוד דבאותה סוגיא בלישנא בתרא אמרו דרה"ר לחוד וצידי רה"ר לחוד וכבר השיגו שם מרן ז"ל אך נראה לענ"ד בעד הרה"מ שהוא ז"ל ציין דינו של רבינו שם מההיא דהאשה שנפלו דף פ"ב שהם דברי רבי יוחנן ועלה כתב דלאו דוקא אגם כפשטא דמלתא משום דלא קי"ל כר' יוחנן דס"ל שיורא הוי כמ"ש התוספות אלא כרב דס"ל דספיקא הוי כמ"ש הרה"מ פ"ז דהל' אישות אך גבי ממון לא אמרינן הכי אלא תנאה הוי ולכך אגם לאו דוקא ומרן ז"ל כתב שם דר"י ס"ל דספיקא הוי ולפי שיטתו השיג על הרה"מ ז"ל ומעין זה מצאתי בהמל"מ שם ותתורץ ג"כ תמיהת הרש"ך ח"ב סי' קפ"ו עיי"ש. והקושיא האחרת והיא קושית מרן ז"ל על הרב המגיד במה שנתן טעם מדימוי הגט לפרה דבגט בכתב היא מתגרשת והכתב עדיין הוא קיים וכו' דהא גם בגט אינה מתגרשת אלא בנתינה וכו' ולאחר שלושים יום כבר כלתה נתינתו כשם שאתה אומר בפרה לאחר שלשים יום כבר כלתה משיכתו ע"כ ולענ"ד י"ל בזה ממ"ש התוס' דף פ"ב ד"ה הא דאמר וכו' שכתבו דלא דמי לאומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום (ובא) [ולא בא] אחר וקדשה וכו' דמקודשת אע"פ שנתאכלו המעות אף שלא אמר מעכשיו וכו' דבכסף ודאי לא בעינן מעכשיו שאם לא תתקדש לו חייבת לשלם והוי כאילו הכסף בעין לאחר שלשים יום וכו' ע"כ דון מינה דבגט נמי דהוקש לקידושין לא תלי במשיכה בשעה שהיא מתגרשת בו אלא כיון שכתבו לשמה ונתנו לה סגי בהכי ואף דבשעה שגירשה אין כאן הגט הוי כאלו הוא בעין מהטעם האמור. ועיין עוד להרב לח"מ שם ובספר מכתב מאליהו בשער ח' סי' ל"א שהאריכו בזה אך במ"ש יתיישבו הדברים אלו. גם למ"ש שם על מרן ז"ל במ"ש דפשטינן לה מדר' נחמן וכו' עד מטעמא שכתב הרב המגיד וכו' ע"כ. והקשה עליו דהרה"מ לא כתב כן אלא בדלא אמר מעכשיו דאז אמרינן דכלתה משיכתו ואין זה ענין לדברי מרן דאיירי בדאמר מעכשיו וכו' ולפי האמור אין כאן קושיא דמרן ז"ל לשיטתו אזיל דס"ל דההיא דמשוך פרה זו וכו' באגם דוקא קאמר כמ"ש בהל' מכירה שהשיג על הרה"מ שפירש על דברי רבינו דלאו דוקא אגם אלא הוא הדין רה"ר וא"כ כוונת מרן במ"ש מטעמא דכתב הרה"מ ר"ל לפי שיטתו וכו' ודו"ק: