מעשה רקח על הלכות גירושין ח:יט

התנה עליה וכו' עד מת הבן וכו'. הנה ידוע מחלוקת רש"י ז"ל והתוס' בקושיא שהקשו בגמ' דף ע"ו לרב אשי מהך מתניתין דמשמע מינה דאף אם מת הבן ה"ז גט דלפי' רש"י היינו אף שהניקתו יום אחד ולפי' התוס' אף שלא הניקתו כלל וטעמא דמלתא משום דמצייא אמרה ליה תן לי הבן ואניקהו שפסק דאם מת הבן קודם שתניק אינו גט מוכרח שהוא מפרש כפי' רש"י דאם יונק אפי' יום אחד ה"ז גט וכ"כ ה"ה ז"ל אלא שאני תמיה על המש"ל ז"ל שהביא ע"ד רבינו דמתניתין דה"ז גט אפילו לא הניקתו כלל קאמר והוא כפירוש התוס' ז"ל ולרבינו לא יתכן בעולם ואולי י"ל שלדעת רש"י והתוס' הוא שכתב ודע דבגירסת הרא"ש והשה"ג נפל ט"ס הניכר שכתוב שם שרבינו פסק כרבא שהוא בתרא ע"ש ואינו כן דאין ספק שרבינו פסק כרב אשי: