מעשה רקח על הלכות גירושין ו:כו

מי ששלח וכו' ובטלו בפני שנים אחרים. מדדקדק לכתוב בפני שנים משמע דבפני שלשה אין מכין אותו וה"ט כמ"ש בפ' השולח דבפני שנים לית להו קלא ואיכא למטעי לשתנשא ויהיו הבנים ממזרים וכמו שסיים ז"ל ונמצא הולד ממזר ואף את"ל דתקנת רבן גמליאל היא במבטל בפני ב' או יותר מב' מ"מ מכת מרדות לא מלקינן אלא אם ביטל בפני ב' מהטעם האמור. ודע דבכל מקום ששנינו פ"ק דקדושין דף י"ב דרב מנגיד עלייהו ופסקה רבינו כ"א במקומו פ' כ"ה מהל' סנהדרין ובפ"ג דהלכ' אישות ובפ' כ"א דהל' א"ב אלא שהשמיט ההוא דחל עליה שמתא שלשים יום וכתב הרב"י י"ד סי' של"ד דכיון דספיקא הוא אם מנגיד רב אי לאו אזלינן לקולא ע"כ והדברים תמוהים וכבר עמדו עליהם קמאי דקמן ש"ות שי למורא והמש"ל וס' בני חיי ז"ל דאם הוא ספק איך פסק רבינו בכולם דרב מנגיד כלישנא קמא כנז"ל ולעד"ן כוונת הרב"י דאין ה"נ דלענין דינא הלכתא כלישנא קמא אך במי שכבר קבל עונשו וגם משמתינן ליה פעם שנית אהני לן לשוויינהו ספיקא ולהקל אף שבאמת לכל הפירושים עדין הלשון הוא מגומגם מקיצור דבריו ז"ל: