מי ששלח וכו' לא מצאתיה או לא רצתה ליקח. אף דבגמ' אמרו שהיתה אורגת ואמרה לו תא למחר כלומר דרצונה לקבלו אלא שעתה מחמת שהיא עסוקה במלאכתה עכבתו עד למחר מ"מ רבינו נחית לעיקר הדין שהיא שמחת הבעל ובין שלא מצאה או אפילו שלא רצתה לקבלו הדין שוה ובגמרא מעשה שהיה כך היה וק"ל: