מעשה רקח על הלכות גירושין ה:ג

היתה עומדת וכו' כיון שהגיע לאויר מחיצות המעקה וכו'. הלשון מגומגם דאויר מחיצות המעקה משמע אויר שבשטח המחיצות מצד מעלה וא"כ ק' תרתי חדא דא"כ אכתי תקשה הא לא מנטר שהק' בגמרא ועוד דאם איתא מאי האי דכתב או לפחות מג"ט וכו' הלא אם אפילו בהגיעו לאויר המחיצות דמשמע אפילו למעלה הרבה אפ"ה מגורשת מכ"ש בהגיעו ג"ט סמוך לגג ואין ספק שכוונת רבינו במ"ש כיון שהגיע לאויר המחיצות דר"ל לצד תוך הגג וגם גירסת הטור כיון שהגיע לאויר תוך מחיצת המעקה וכו' ואפשר שכן הוא גירסת רבינו ג"כ והנה בגמרא כשהק' אמתני' דהיתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע לאויר הגג ה"ז מגורשת הק' והא לא מנטר ותירץ רב יהודה אמר שמואל בגג שיש מעקה עסקינן עולא בר מנשיא משמיה דאבימי אמר הכא בפחות מג' סמוך לגג עסקינן דכל פחות מג' סמוך לגג כגג דמי ולכאורה היה נראה דפליגי אהדדי דמר בעי דוקא מעקה ומר בעי דוקא פחות מג' אמנם מכח קו' הגמ' דתלי במנטר ראוי יותר לומר דמר א"ח ומר א"ח ול"פ וזו היא דעת רבינו שהזכיר שניהם וכן מתבאר מהירושל' שם. ומ"ש ובלבד שינוח הוא עפ"י מ"ש שם אר"נ א"ר בר אבוה ל"ש אלא שנמחק דרך ירידה אבל נמחק דרך עלייה לא מ"ט מעיקרא לא למינח קאי ומשמע לרבינו דקאי בין אסיפא דמתני' בין ארישא והק' ל"ש אלא דרך ירידה כלומר דכל שהוא דרך ירידה דהיינו סיפא שהוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה מלמעלה למטה אז אם נמחק או נשרף קודם שיגיע לארץ היא מגורשת כיון שהיה סופו לנוח וזרקו דרך טבעו והליכתו ה"ז מגורשת אמנם ברישא דהיא מלמעלה והוא מלמטה שכשזרקו לה הוא שלא כדרך טבעו לא מבעיא אם נשרף דרך עלייתו אלא אפילו דרך ירידתו אחר שעלה על הגג אפ"ה אינה מגורשת כל עוד שלא נח ממש משום שזאת הירידה אף שהיא דרך טבעו מ"מ עיקרא עלייה הייתה ומכח העלייה באה הירידה וכיון שהכח השני נמשך מהכח הראשון והכח הראשון הוא הפך טבעו אינה מגורשת אף בדרך ירידה עד שיונח בארץ ולכך סתם רבינו בזו דבעינן דוקא שינוח וזהו שסיים אבל אם נמחק וכו' הואיל ואינו הולך לנוח כלומר הואיל ותחילת זריקתו דהיינו דרך עלייה אינו הולך לנוח משא"כ בהיא מלמטה והוא מלמעלה דדין ד' דלא בעינן שינוח כלל וזו היא דרכו של ה"ה ז"ל ע"ד רבינו אלא דלפ"ז נמשך דבהוא למעלה והיא למטה אם זרק הגט דרך מעלה ואח"ך ירד בעינן ג"כ שינוח כיון שתחילת זריקתו היתה שלא כדרך טבעו ורבינו סתם הדבר ואם איתא היה לו לפרש כל כי האי ודאי אלא שי"ל שרבינו דייק בדבריו שכן כתב וזרקו לה למעלה וכשבא לכתוב דין הוא למעלה והיא מלמטה כתב וזרק לה גיטה ולא סיים למטה כמ"ש בחלוקה דהיא מלמעלה להורות דבזו אין הדבר תלוי בזרק דרך מעלה דרך ירידתו או דרך מטה להדיא אלא הכל תלוי ביד הגט ממחיצות הגג למחיצות החצר שהיא עומדת בו ולפ"ז תתורץ קו' הרש"ך ז"ל ע"ד ה"ה ע"ע אמנם הר"ן ז"ל אף שדרך בדרך זה נטה אשוריו בדרך ירידה וכתב דגם בהיא מלמעלה והוא מלמטה כשבא הגט דרך זריקתו מלמעלה למטה היינו ירידה ולא בעי שינוח דאף בלא הנחה היא מגורשת דומיא דסיפא והוא קצת דחוק עפ"י דברי רבינו שהרי כתב כיון שהגיע לאויר מחיצות וכו' או לפחות מג' סמוך לגג נתגרשה ובלבד שינוח וכו' דכיון שכבר הגיע לאויר מחיצות המעקה או לפחות מג' סמוך לגג נראה בודאי הגמור דדרך ירידה קאמר וק"ל הן אמת דלפירושו ניחא שרבינו סתם הדברים מכל וכל דזה מורה שהכל תלוי בדרך עלייה או דרך ירידה אף שסוף הזריקה תשתנה מהכח הראשון והרמ"ך ז"ל ובמ"ש נתיישבו דברי רבינו וכ"כ ה"ה ז"ל: