מעשה רקח על הלכות גירושין ד:ג

ועל העלין. מדהעתיק עלין סתם משמע דכוונתו על כל מין עלה אף שאינו של קיימא ואף שבמשנה קתני על העלה של זית רבינו ס"ל דלאו דוקא אך ק' מהתוספתא שהביאו התוס' דף כ"א ד"ה על עלה של זית דקתני על עלה של זית חרוב ודלעת וכל דבר שהוא של קיימא כשר אבל עלה של כרישין ובצלין ועלה ירקות פסול ע"כ ואף שנאמר שרבינו לא פסך כהך תוספתא מ"מ יקשה דמי הכריחו לפרש משנתינו באופן שתחלוק על התוספתא כיון שהיה יכול לזווגן וי"ל דרבינו דייק לה מדלא קתני במתני' ועל כל דבר שהוא של קיימא כדקתני ברישא ועוד מדקתני על הכל כותבין וכו' ונחלקו חכמים ור"י הגלילי בדבר שיש בו רוח חיים ואוכלין ופשיטא דהלכה כחכמים מעתה בהכרח כל עלין במשמע ודו"ק: