מעשה רקח על הלכות גירושין יב:ה

אמר הבעל גרשתי וכו'. כתב ה"ה ז"ל מסקנא דגמרא פי"ג שחוששין לה ע"כ והיינו מדאמרינן התם אמר ליה רבא לרב נחמן בר אמי חוש לה ופירש רשב"ם חוש לה כאביי ותאסר לשוק וכו' ומהכא שמעינן דבעל שאמר גרשתי את אשתי אינו נאמן ע"כ ומשמע דסתמא קאמר דבין להבא בין לשעבר שמשעה שגירשה לפי דבריו תהא ספק מגורשת אמנם ראיתי להרב"ש סי' קנ"ב שכת' וזה לשונו ומסוגיא דהש"ס נראה הא דחוששין לדבריו והיא ספק מגורשת דוקא כשיש לו מגו היינו כשאומר גירשתי היום אבל אם אומר גרשתי מאז ומקודם אינו נאמן כלל ומלשון הרמב"ם והטור אינו מובן כן אלא לעולם חוששין לדבריו וצריך לומר וכו' ע"כ. ולעד"ן הדבר פשוט דכי קאמר אביי לשנויי ניקום ונסמוך הכוונה שאין לחלק בין להבא ולשעבר כלל ומכיון דרבא הסכים לחוש לדברי אביי נראה דסתמא קאמר ואף שמצינו לרבינו פרק י"ב מהלכות עדות שפסק כההיא דאיש פלוני בא על אשתי וכו' דפלגינן דבוריה מ"מ הכא לא חילק בדבר ומשמע דאף לשעבר קאמר וק"ל. עוד כתב הרב המגיד ז"ל וכתב רבינו אפילו הודית וכן נראה ודאי דההיא דהתם ודאי דמודה היא דאי במכחשת פשיטא שאינו נאמן שהיא עצמה משויא נפשה חתיכה דאיסורא וסתמא דמילתא ג"כ במודה לדבריו הוא וכו' ע"כ. האי וסתמא דמילתא וכו' נראה יתר דמכיון שהכריח בהכרח שצ"ל כן מכח פשיטא מה צורך להוסיף דסתמא דמילתא משמע כן כיון שיש לנו הכרח לומר כן אלא שי"ל שהוצרך לזה להכריח מה שסיים שאם היה מכחישה וכו' ודו"ק. ובנוסחאות שלפנינו דפוס ויניציאה כתוב בדברי רבינו או בגט בטל גירשה והיא אינה יודעת כובד האיסור שלה וכו' ונוסח הטור סי' קנ"ב בדברי רבינו או גירשה בגט פסול והיא אינה יודעת ושמא תעיז פניה וכו' ובשתי נוסחאות כתיבת יד מצאתי שכתוב בהם או בגט בטל גירשה או שמא תעיז פניה בו מפני שהוא מאמינה והיא אינה יודעת כובד האיסור ע"כ. וקרוב לגירסא זו היא גירסת המג"ע ואף שלפי האמת הכל הולך למקום אחד מכל מקום גירסת הטור נראית עיקר שאין כתוב בה שהיא אינה יודעת כובד האיסור אלא והיא אינה יודעת סתם שהכוונה שאינה יודעת שבעלה טעה בזה או שעשה כן כדי לקלקלה ולגרסתינו שכתוב בה והיא אינה יודעת כובד האיסור תקשה תרתי חדא דמאי אריא שכתבו בדין זה ולא כתבו בדינים אחרים ששייך זה ועוד דאנן קי"ל אתתא דיקא ומנסבא וכולן יודעות שאם היא עדיין א"א אסורא לינשא ועוד מאי נ"מ שהיא תדע הרי דבר זה מוטל על הדיינים לא על האשה ואין להקשות דלפי זה למ"ש רבינו לעיל דהאשה שאמרה לפני בעלה גרשתני והוא אומר שלא גירשה שהיא נאמנת ואמאי לא נימא דשמא בגט בטל גירשה ולכך אומר שלא גירשה כלומר שהוא יודע שעדיין לא נתגרשה דיש לומר דא"כ הוה ליה לפרש: