מעשה רקח על הלכות גירושין יא:ט

השנים שממאנת וכו'. שם. בראשונה היו כותבין גט מיאון לא רעינא ביה ולא צבינא ביה ולית אנא בעיא להתנסבא ליה כיון דחזו דנפיש דבורא אמרו אתי לאחלופי בגיטא וכו' ופירש"י אתי לאחלופי בגיטא שיכתבנו סופר בור בגט גרושין לגרש בו אשה ע"כ וכ"כ התוס' ז"ל וכיון שכן ק"ל על ה"ה ז"ל שכתב ופי' דילמא אתי לאחלופי בגיטא ויבאו לאסור קרובות ע"כ דמנ"ל הך פירושא ולמה לא כת' כדברי רש"י ותוס' ושם ריוח בין הדבקים כיון שדברי רבינו סתומים: