מעשה רקח על הלכות גירושין יא:כז
Maaseh Rokeach on Divorce 11:27 · מעשה רקח על הלכות גירושין · free full Hebrew text
Open in the reader →כשם שאסור וכו'. ברייתא בכתובות דף ס'. ולמ"ש @04אפילו נתנה בנו למינקת וכו'. ובגמ' התירו לפי ריש גלותא ורבינו לא הזכיר היתר זה וכבר כת' ה"ה ז"ל דגם הרי"ף לא הזכירו ושהם סבורים שאינה הלכה או שלא אמרו אלא בדריש גלותא בדוקא וכו' ע"כ. ועוד נראה משום דסתם ברייתא דהיתה רדופה וכו' משמע מינה דאין שום חילוק בדבר שהרי גזרו אפילו בזקנה או אילונית או עקרה לענין הבחנה כמ"ש רבינו לעיל דין כ' ודימו שם דין ההבחנה לגזירת הכ"ד חדש וכיון שכן אין נראה לחלק כלל ודע שהרב"י ז"ל סימן י"ג הביא סברת הרא"ש ז"ל שכתב דאשה שיש לה חלב להניק את בנה אפילו לא הניקה לא פלוג רבנן וכו' אבל אשה שיש לה צימוק שדים ואינה מניקה בשום פנים אותה ודאי לא מקריא מיניקה וא"צ להמתין וכו' ע"כ וכ"כ הריב"ש בתשו' סי' תס"ב ע"כ. ובספר ידי אליהו ז"ל נתקשה בלשון זה וכתב שחיפש בכל אותה תשובה והסמוכה לה ולא מצא דברים אלו בהריב"ש אדרבה באותה תשובה כתב וכיון דמעוברת גרושה צריכה להמתין אע"ג דליכא למיחש לסכנת ולד משום דלא פלוג רבנן במעוברת שנתנה בנה למיניקת וגם שאינה רגילה להניק צריכה להמתין דלא פלוג רבנן ע"כ הרי בהדיא כתב באינה רגילה להניק דלא כהרא"ש ז"ל שצריכה להמתין דלא פלוג רבנן וכו' ע"כ. ובסוף דבריו כתב דהריב"ש חולק על הרא"ש שהרי בהדיא כתב בסי' הנז' במעוברת שנתנה בנה למיניקה וגם שאינה רגילה להניק צריכה להמתין דל"פ רבנן וכנראה דאשתמיט ממרן דברי הריב"ש אלו עכ"ל ולעד"ן הדבר פשוט שכל יקר ראתה עינו של מרן ז"ל ולא אשתמיט ליה הך מילתא כלל תדע שהרי שם הביא כתוב בתשובת הרא"ש סי' תס"ב דאשה שמת בעלה והניחה מעוברת וילדה ולא הניקה את בנה שגם זו צריכה להמתין כד"ח דכיון שזו נאסרה משום מעוברת חבירו וכו' אפי' נתנה בנה למיניקה אח"כ איכא למיגזר אטו לא נתנה ומשמע מדבריו שם ובסי' י"ג דה"ה לגרושה שילדה ולא הניקה את בנה וכתב בסוף דבריו ומה ששאלת איך נוהגים כאן וכו' עכ"ל. ואלו הדברים הם דברי הריב"ש בעצמו שהזכיר באותה תשובה ואיך כתב עליו דאשתמיטיתיה והרי הזכירה למעלה ולמטה (אף שמ"ש ומשמע מדבריו וכו' הוא מגומגם דהרי בהדיא כתב כן הריב"ש ז"ל שם והכנה"ג ז"ל שם תמה על זה ע"ש) ומזה יתבאר לנו שמ"ש הרב"י לעיל וה"נ הריב"ש היינו לעיקר דברי הרא"ש דבאשה הראויה להניק אף אם לא הניקה ל"פ רבנן ומינה נמי יש ללמוד דבאינה ראויה להניק כלל דהיינו שצמקו דדיה גם הריב"ש מודה לו שהרי לא אסר אלא כשאינה רגילה להניק או מחמת תענוג או שמזיק לה וכו' אבל בצמקו דדיה דכ"ע ידעי דאין לה חלב כלל בהא לא איירי הרב כלל ופשיטא דמשמע מדבריו דבהא אין לגזור ומ"ש במעוברת שנתנה בנה להניקה לא קאי אלא למה שכתב שם שהסכימו האחרונים ז"ל דמניקה שמת בעלה לאו דוקא אלא הוא הדין לנתגרשה וכן נמי מעוברת שנתגרשה ואף על פי שאבי הבן קיים וכו' ואין להתעקש בדברים אלו ולומר דגם צמקו דדיה בכלל זה ולשוויה מרן מאור הגולה כטועה בדבר משנה חלילה: