מעשה רקח על הלכות גירושין א:יז

היו עדיו וכו'. מכאן ק' לדברי מהר"ן ז"ל פ"ג דין ח' שכתב שדעת רבינו דבחתמו עדים שלא לשמה הוא דפסול מדרבנן ואינו בטל מה"ת מפני שאין הפיסול ניכר דמנא ידעי שחתמו שלא לשמה וכו' ע"כ דמשמע שאם הפיסול ניכר כגון פסולי עדות הוי מזוייף ובטל מה"ת והרי רבינו כתב כאן להדיא שאינו אלא פיסול שנמצא כמזוייף מתוכו הרי שכתב ג"כ כמזוייף ולא מזוייף ממש כי התם וגם שם כתב רבינו וכן אם היה אחד מעדיו פסול וכו' אלא כמזוייף וכו' ואי משום קושיא דהרחיק את העדים שכתב רבינו בדין הבא קל הוא לתרץ כיון שהעדים מרוחקים הוה ליה כמאן דליתנהו וכאילו חתמו אדיוטא כיון שלא חתמו סמוך לגט ולכך הוא כשר בעדי מסירה משא"כ כשחתמו העדים סמוך לגט במקומו הראוי אלא שיש בהם פיסול או שחתמו שלא לשמו מדין תורה הוא כשר כיון דאיכא עדי מסירה שהוא העיקר אלא שחז"ל פסלוהו וגם על הכסף משנה שם יש לגמגם בזה ע"ע: