מעשה רקח על הלכות כלאים ט:ט

עגלה שהיו מושכין וכו'. כתב מרן ז"ל דרבינו השמיט ההיא דהשלישית הקשורה לרצועות וכו' מפני שהוא מפרש דהיינו שהעגלה השלישית הקשורה עם הקרון אסור לשבת בה וכו' ולא הוצרך לכתוב זה שהוא נכלל במ"ש שישיבתו גורמת שתמשך העגלה ע"כ. והנה לשון המשנה המנהיג סופג את הארבעים והיושב בקרון סופג את הארבעים ר' מאיר פוטר והשלישית שהיא קשורה לרצועות אסורה ע"כ ולפי פי' מרן ז"ל למה הפסיק בסברת ר"מ כיון שדין השלישית שוה להיושב בקרון וכו' ותו דאם איתא אמאי תני בחלוקת יושב בקרון סופג את הארבעים ובחלוקא דהשלישית תני אסורה דמשמע איסורא בעלמא גם מתוך דברי רבינו בפירוש המשנה נראה קצת שאין כאן מלקות בהשלישית שהרי לא חייב מלקות אלא בהיושב בעגלה ובקרון ושוב הפסיק בדברי ר"מ ושוב פי' שהשלישית אסור לשבת בה כשימשכו העגלות ההם וכו' ע"כ דמשמע דאיסורא בעלמא קאמר. תו איכא למידק דמדקתני במתני' והשלישית וכו' משמע דעד השתא בשתים איירי וכן פירש רבינו שם דהם קרון ועגלה קשורים זה בזה והשלישית קשורה ברצועות וכו' דמשמע דטעם חיוב השנים מפני שבישיבתו מושכת העגלה משא"כ השלישית שאינה הולכת עד שיתחילו וימשכו אותה השתי עגלות אחרות וכן מדוייק דברי רבינו שם וכיון שכן אין נראה לחייב מלקות בזאת השלישית מהטעם האמור ועוד שרבינו לא הזכיר שתי עגלות אלא עגלה סתם משמע כדבר האמור שכיון שהשתי עגלות להם פעולה אחת שוה דמכח ישיבתו גורם שתמשוך לכך הזכיר הדין עם הטעם בסתם משא"כ בשלישית דאין בה זה הטעם אין לחייבו מלקות ולזה לא חש להזכירו מכ"ש דלא גרע מהמזווגן שכתב לעיל שהוא פטור אבל אסור. ותדע עוד דלא הזכיר רבינו ההיא דאין קושרין את הסוס לצדדי הקרון ולא לאחר הקרון וכו' דקתני במתני' התם ודאי דהיינו טעמא משום דלא גרעי מהמזווגן שהזכיר לעיל וכל עוד שאין ישיבתו גורמת שתמשוך העגלה אין כאן מלקות אלא איסור בעלמא: