מעשה רקח על הלכות כלאים ט:ב

ואסור להישראל וכו'. כתב מרן בפ' הפועלים איבעיא לן אמירה לגוי באיסור לאו אי שרי ולא אפשיטא ע"כ נראה דדייק מדברי רבינו דהכי משמעות לשונו אמנם לפי מ"ש רבינו פ"י דה"ל מלכים הל' ו' דבני נח הוזהרו על הרבעת בהמה אפילו אם הבהמה של הגוי נאסרה האמירה ואם היא של ישראל אסור אפילו להניחו כמ"ש רבינו פ"א הל' ו' גבי הרכבת האילן שגם בה הוזהרו בני נח כמ"ש שם רבינו ועיין עוד בס' צרור החיים ז"ל וכבר כתבתי הנראה לענ"ד שם. ושוב ראיתי להש"ך יו"ד סי' רצ"ז שתמה על הדרישה ז"ל שכתב כנ"ל וכתב עליו שלא האמין שיצאו דברים אלו מפיו וכו' מפני שנתחלף לו מפ"ו לפ"י מחמת טעות הסופרים וכל הישר הולך: