מעשה רקח על הלכות כלאים ז:ב

וכמה יהיה בכל שורה ג' גפנים או יותר. אף דבמתניתין תנן הנוטע שורה של חמש גפנים וכו' כבר הכריח מרן דג' הוי שורה ולפי זה מאי דנקט במתני' חמש משום בית שמאי נקט לה:

וכן אם היה ביניהן וכו'. מבואר הדבר דאשתי שורות לחוד קאי שכתב לעיל היו שתי שורות וכו' וכן מוכח ממ"ש אח"כ היו שלשה שורות וכו' מכלל דעד השתא בשתי שורות איירי וכיון שכן נראה שהוציאו מהמשנה פ"ה דקתני כרם שהוא נטוע על פחות פחות מארבע אמות ר' שמעון אומר אינו כרם וחכמים אומרים כרם רואין את האמצעיות כאילו אינן וס"ל לרבינו דמחלוקתן ביותר משתי שורות דבהכי שייך לומר רואין וכו' ודייק נמי דקתני על פחות פחות וכו' דקאי אכל שורה ושורה אבל בשתי שורות לחוד מודו חכמים לר"ש דאינו כרם דהא ליכא רואין וזה מדוייק בדברי רבינו שכאן פסק בשתי שורות דאינו כרם ושוב כתב דאם היו ג' שורות רואין וכו' והן הן דברי חכמים דר"ש וכן פירש בפירוש המשנה דאין הלכה כר"ש ומעין זה כתב התוס' יו"ט אלא שהוסיף לפרש בתיבת רואין אי קאי אחכמים או לא. ולענ"ד אין צריך לזה שהדברים הן פשוטים גם הרמ"ז ז"ל חלק עליו עיין עליו ואיך שיהיה מרן ז"ל נדחק בדבר וכמעט שהניח דברי רבינו בצ"ע מפני שנמשך אחר הירושלמי וכו' וכתב שגירסא אחרת היתה לו לרבינו בירושלמי ולענ"ד אין צריך לזה והירושלמי יתפרש בכמה פנים ומה גם שנחלקו בדבר רבי חנניא ורבי מנא עיי"ש: