מעשה רקח על הלכות כלאים ה:יא

הרוח שעקרה וכו' יגדור. מרן ז"ל כתב יגדוד בדלי"ת מלשון גודו אילנא ובנוסח אחר כתב יד כתוב יגרור בשני רישי"ן והיא גירסת הר"ש ז"ל שם אך לפי' מרן ז"ל קשה קצת דכיון דרבינו העתיק כאן לשון עקירה משמע שעקרתן הרוח לגמרי וצריך להסירן מפני מראית העין אך מרן ז"ל נראה דנרגש מלשון יגדוד שכתב רבינו דר"ל שיחתוך אותם משמע שלא עקרתן הרוח לגמרי אלא שברתן קצת וכיון שאין להם עוד יניקה הו"ל כאילו נעקרו וכן משמע ממ"ש בפי' המשנה עיין עליו והשמיט רבינו ההיא דתבואה שהיתה נוטה תחת הגפן וכן בירק מחזיר משום דס"ל דהוא הדין והוא הטעם והתוס' יו"ט עמד בשינוי הלשונות עיין עליו ולהרב קול הרמ"ז ז"ל: