מעשה רקח על הלכות טומאת אוכלין י:ז

והשותה מי טבריא וכו'. הכי תנן בפ"ו דמכשירין ופי' רבינו בפירוש המשנה מים שיש בהם איכות שמשתלשלים בהם כששותין יוצאין המים זכים כמו שנשתו אמנם בעבור יציאתם מבית הרעי אינן משקה וכו' ע"כ. וקשה דמה טעם הוא זה בעבור יציאתם מבית הרעי הרי תנן במשנה דלעיל והביאו רבינו הל' ב' דמי רגלי אדם בין גדולים בין קטנים הוו משקה. ומה שנראה בזה שיש לחלק בין דרך שתייתו למזון לדרך רפואה כעין מ"ש לעיל בדם הקזה שהוציאו לשתיה דחשיב משקה דאם הוציאו לרפואה טהור ואינו מכשיר וקרוב לזה כתב התוס' יו"ט ז"ל עיין עליו: