מעשה רקח על הלכות טומאת צרעת י:ה

ואע"פ שהיא מילה בזמנה או שלא בזמנה שמצות עשה דוחה לא תעשה בכל מקום. תיבת בזמנה הכתובה כאן היא טעות סופר מבואר וגם בדפוס מגדל עוז נמחקה ומ"מ דברי רבינו תמוהים דמרן ז"ל ציין בפ' ר' אליעזר דמילה ושם דף קל"ב ליכא מ"ד מטעם שמ"ע דוחה ל"ת דהא בצרעת איכא עשה ול"ת דלעשות עשה הוא ולא דחיא צרעת שלא בזמנה אלא משום דאתיא מביניא ולרבא משום דבשר הכתוב בזמנה מיתינן ליה אשלא בזמנה באם אינו ענין, והמל"מ ז"ל תירץ לזה דרבינו ס"ל דאין כאן עשה בצרעת והאי לעשות דרשינן ליה לסיב שעל רגלו כדאיתא באידך ברייתא ופסק הכי משום דרב אשי פסק הכי התם דקאמר היכא אמרינן דאתי עשה ודחי ל"ת כגון מילה בצרעת וכו' ע"כ, ועם כל זה אכתי קשה דרב אשי לא קאמר אלא אמילה בזמנה שהם דברי רבא אבל אמילה שלא בזמנה אי לא הוה רבוייא דבשר לא הוה דחיא צרעת כיון דאפשר לקיים שניהם כדברי ר' שמעון בן לקיש בשלהי סוגיין וה"נ הוה לן להמתין עד שיתרפא מצרעתו ויתקיימו שני הכתובים ורבינו יהיב טעמא למילה שלא בזמנה משום דאתי עשה ודחי ל"ת בכל מקום וזה אינו דהכא אפשר לקיים שניהם ואתי עשה ודחי ל"ת בכי הא, ואף אם נדחוק עצמנו לחזור ולקיים הגירסא דבזמנה הכתובה בדברי רבינו ולומר דאתי עשה ודחי ל"ת שכתב ז"ל עלה קאי, אכתי לשון אע"פ שכתב ז"ל הוא מגומגם: