מעשה רקח על הלכות נזקי ממון ח:יד

שור שהיה רועה ע"ג הנהר וכו'. ברייתא בבבא בתרא דף צ"ג ע"א, ורש"י ז"ל פירש, דהאי דנקט שהיה רועה משום דדרך שוורים הרבה להיות שם, ואיכא לספוקי לשוורים טובא ע"כ, ולדבריו קשה דמשמע דאם היה אחד שור לבדו, הוה תלינן ביה, וא"כ רבי אחא דקאמר התם גמל האוחר בין הגמלים וכו' בידוע שזה הרגו, לא פליג אתנא קמא, דכיון שזה לבדו (נוחר) [אוחר] הוי ליה כשור לבדו, והיכי קאמר לימא כתנאי וכו', ומכח זה רבינו אינו מפרש כן, שהרי הצריך עדים וראיה ברורה, והכי מוכח נמי בפרק שבועת העדות (שבועות דף ל"ד) [ע"א] דמייתי לה לדשמעון בן שטח אהא דרב אחא ומדמי להו וההיא חד לחודיה הוה עיי"ש.