מעשה רקח על הלכות מילה א:ט

מילה בזמנה וכו'. שבת דף קל"ב ועיין להט"ז סי' רס"ו מחלוקת הפוסקים ז"ל אי שרי לטלטל האיזמל ושאר כלי המילה בשבת אחר המילה ודעתו ז"ל מסכמת לאיסור בראיות מהש"ס עיין עליו וטוב להחמיר היכא דאפשר.

אע"פ שקציצת וכו'. ואף שאם נמתין עד שיבריא לא נצטרך לעבור הלאו ע"פ מאי דאיתא בפ"ג דכתובות אמתניתין דכיצד שותה בעציצו (ועיין לרבינו פ"ג דציצית) דהא סוף כל סוף מילה שלא בזמנה היא מ"מ מי יודע אם יבריא ואפשר שלא יבריא כל ימיו וימות ערל וכן משמעות הש"ס.