מעשה רקח על הלכות מילה א:יג

מי שנולד בחדש השמיני וכו'. פרק הערל (יבמות דף פ') אמר רבי אבהו בן שמונה אין עושים בו מעשה עד שיהא בן עשרים ופריך ובן שמונה מי קחיי והתניא בן שמונה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו אבל אמו שוחה עליו ומניקתו הכא במאי עסקינן כשגמרו סימניו דתניא איזהו בן שמונה כל שלא כלו חדשיו רבי אומר סימנין מוכיחים עליו שערו וצפרניו שלא גמרו טעמא דלא גמרו הא גמרו אמרינן האי בר שבעה הוא ואישתהויי הוא דאישתהי אלא הא דעבד רבא תוספאה וכו' כמאן כרבי כיון דאיכא רבן שמעון בן גמליאל דאמר משתהא כרבי עבד דתניא רשב"ג אומר כל ששהה שלשים יום באדם אינו נפל ע"כ והכריחו התוס' ז"ל ד"ה כיון וכו' דעל כרחך פלוגתא דרשב"ג ורבנן היינו בין בבן שמונה בין בסתם וולדות ושמואל דפסק כרשב"ג היינו דוקא בסתם וולדות אבל בבן שמונה הלכה כרבנן מכח רבי אבהו וכו' עיי"ש ור"ל דבבן שמונה אינו יוצא מתורת נפל עד שיהיה בן עשרים עיי"ש וקשה טובא דממ"ש ז"ל בפ' רבי אלעזר דמילה (שבת דף קל"ו) ד"ה מימהל וכו' כתבו בסוף דבריהם לקושיא זו כתירוץ שלישי שכתבו כאן דאם איתא הו"ל לומר הלכה כרבי וכו' ומדנקט רשב"ג שמע מינה דבסתם וולדות איירי ופסק בכולא מלתא כוותיה וכו' ע"כ משמע דבכל מה שחלק רשב"ג עם רבנן דהיינו בסתם וולדות ובבן שמונה ושם כתבו להיפך והיה מקום לדחוק ולומר דכיון דהתם קאי רשב"ג בסתם וולדות בין דאדם בין דבהמה ורבנן פליגי בתרוייהו כדמוכח מעובדא דעבדו ליה עגלא תלתא וכו' ומה שכתבו התוס' דפסק שמואל כוותיה דרשב"ג בכולא מלתא היינו בשני חלוקות אלו ובבן שמונה לא איירו ובזה הוה אתי שפיר מכח מה שהכריחו בהערל בג' תירוצים שכתבו ז"ל. אמנם מתוך דברי פסקי התוספות לא נראה כן דשם בשבת כתבו סי' תנ"א בן שמונה שערו וצפרניו מוכיחין עליו ע"כ וזה על כרחך דלא כרבנן דלדידהו הכל תלוי בחדשים ולא בסימנין. ובפרק הערל סי' קמ"ז כתבו דבן ל' (צ"ל בן שמונה) אסור בשבת לטלטלו אפילו גמרו סימנין דאין יוצא מתורת נפל אלא ע"י עשרים ע"כ וליכא למימר דהתם סתם תוס' פסקו כן ואילו הכא לא כתבו כן אלא משום ר"י דהרי ר"י גופיה פסק נמי כרשב"ג שם דף קל"ה ד"ה בן שמונה וכו' וז"ל ואפילו הוא בן שמונה ודאי וכו' אפילו הכי נראה לר"י דמותר לטלטלו ולמולו בשבת אם אין רעותא בשערו ובצפרניו כדאמרינן בפ' הערל האי בן שבעה הוא ואשתהויי הוא דאישתהי ע"כ וכעת צריך לי עיון. וכל זה לדברי התוס' אמנם הרי"ף והרא"ש נראה דפסקו להדיא כרשב"ג בכולה מלתא וכן רבינו פסק כן אלא דלענין מילה נחלקו דהרי"ף ס"ל דאין דוחים אפילו בספק ואפי' נגמרו סימניו לדעת הר"ן ז"ל ורבינו ס"ל דגם בודאי בן שמונה דוחה שבת היכא דגמרו סימניו וכדלקמן בע"ה.