מעשה רקח על הלכות ברכות ח:ד

וירקות שדרכם וכו'. ובפירות שדרכם לאכלם שלוקין לא ביאר רבינו מה דינם ונראה דהוא הדין והוא הטעם וכן פסק הרב ב"י סימן ר"ב ומ"מ פירות שהם טובים יותר מבושלים וכשהם חיים דרך בני אדם לאכול קצת כגון חבושים דעת הטור בשם הר"ם מרוטנבורג לברך עליהם בורא פרי העץ בין חיים בין מבושלים עיין להעטרת זקנים ז"ל.

והוא ששלקן וכו'. קשה דמשמע דאם שלקן לאכול הירקות עצמן כדרך כל הארץ אין מברכין על מימיהם בורא פרי האדמה וזה מנין לו דבגמ' דף ט"ל אמרו סתם אמר רב פפא פשיטא לי מיא דסילקא כסלקא ומיא דליפתא כליפתא ומיא דכולהו שלקי כשלקי ופי' רש"י מיא דסילקא תבשיל של תרדין כסילקא לענין ברכה ע"כ משמע דבישל ירקות כדי לאכלם וקאמר דבמימיהם יש לו לברך ברכת הירקות ומרן הקדוש נראה שנרגש מזה שכתב וז"ל ואפשר שמ"ש רבינו והוא ששלקן וכו' הוא למעט כששולקין איזה ירק לעבורי זוהמא ע"כ פירוש משום דבגמ' בתר הכי בעי רב פפא מיא דשיבתא מאי למתוקי טעמא עבידי או לעבורי זוהמא עבדי ליה וכו' ע"כ ומ"מ הרב דרכי משה ז"ל הבין דברי רבינו כפשוטן עיין להמג"א סי' ר"ה ואם נפרש הדברים כפשוטן צ"ל דס"ל לרבינו דדוקא בשולקן להוציא מימיהם דאז הוא מתכוין להוציא כל ממשות הירקות ע"י הבישול אז מברך על המים כירקות עצמן אבל בלאו הכי דמי לסוחט פירות שהזכיר לעיל שאין מברכין אלא שהכל אמנם הסכמת הפוסקים אינה כן שהרי לא חילקו בדבר כלל עיין להרב ב"י שם.