מעשה רקח על הלכות ברכות ה:א
Maaseh Rokeach on Blessings 5:1 · מעשה רקח על הלכות ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →נשים ועבדים וכו'. פרק מי שמתו (ברכות דף כ') אמר ליה רבינא לרבא נשים בברכת המזון דאורייתא או דרבנן וכו' ת"ש באמת אמרו בן מברך לאביו וכו' ואשה מברכת לבעלה וכו' אי אמרת בשלמא דאורייתא אתי דאורייתא ומפיק דאורייתא אלא אי אמרת דרבנן אתי דרבנן ומפיק דאורייתא וליטעמיך קטן בר חיובא הוא אלא הכא במאי עסקינן כגון דאכל שיעורא דרבנן וכו' ע"כ ומדקאמר אלא הכא במאי עסקינן משמע דקאי במסקנא דהוו נשים חייבות מדרבנן ורבינו שכתב שהוא ספק צריך לומר דס"ל דדיחויא הוא דקמדחי ליה כלומר דלא מצית למילף מהך ברייתא דהוו דאורייתא דאימא דהוו דרבנן דומיא דבן מברך לאביו ולעולם דנשאר הדין בספק וכן נראה מהרא"ש ז"ל שכתב דבעיא לא אפשיטא אמנם הרי"ף ז"ל כתב וז"ל תפילה ומזוזה וברכת המזון דהוה ליה מצות עשה שלא הזמן גרמא וכל מ"ע שלא הזמן גרמא נשים חייבות ע"כ משמע דס"ל שהם חייבות מדאורייתא ואל תתמה על החפץ שהרי הרשב"א שם כתב להדיא דחייבות מדאורייתא וגם הראב"ד ז"ל בהגהותיו על בעל המאור הובאו בספר תומת ישרים סימן ר"מ כתב כן להדיא והביאם ג"כ הרב ב"י או"ח סי' קפ"ו ונתן טעם הרשב"א זלה"ה חדא דרבא רביה דרבינא ועוד דאמרינן לעיל וחייבות בברכת המזון פשיטא ואהדריה מהו דתימא הואיל דכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר מ"ע שהזמן גרמא הוא קמ"ל אלא מלתא דפשיטותא היא לכולהו דחייבות דאורייתא וכו' עיי"ש ובירושלמי נמי משמע דהוו דאורייתא מדיליף להו מקרא דואכלת ושבעת וברכת ופירש הרב שם ואכלת וכו' חובת האוכל היא ועיי"ש לקמיה. ולפי זה קשה לי על הרבינו יונה ז"ל שהבין בפשיטות דלא מחייבי אלא מדרבנן והרי דברי הרי"ף מוכחי דחייבות מדאורייתא וכדעת הרשב"א והראב"ד ז"ל ואף דמהתוספתא פ"ו דברכות משמע דהוו דרבנן מדקתני הכל חייבים וכו' ולא תני נשים ובתר הכי תני נשים ועבדים וקטנים פטורים וכו' מ"מ דברי הרי"ף ז"ל מוכחי אנפשייהו טפי שכתב תפילה ומזוזה וברכת המזון בהדי אהדדי ואכולהו קאמר דהוו מצות עשה שלא הזמן גרמא ואין לטעות. ועל מ"ש רש"י ז"ל ד"ה או דרבנן דכתיב על הארץ הטובה ולא ניתנה לנקיבות להתחלק הקשו על זה התוספות ז"ל דא"כ כהנים ולויים נמי תבעי שהרי לא נטלו חלק בארץ ואם כן לא יוציאו אחרים ידי חובתם וכו' ע"כ ומכח זה כתב השלטי הגבורים ז"ל שם דלרש"י כהנים ולויים פטורים מבה"מ עיי"ש והוא תימה שהרי בתוספתא פ"ו הנ"ל קתני להדיא הכל חייבים בברכת המזון כהנים לויים וישראלים וכו' וודאי דחייבים מדאורייתא קאמר דומיא דישראלים והנך דקתני התם ותדע עוד דקתני בתר הכי נשים פטורים מברכת המזון ועל כרחך פטורים מדאורייתא קאמר דאלו מדרבנן ליכא מאן דפליג כפשטא דמתני' ועיין במרדכי שם ולהכנה"ג שהוכיחו עוד מתוספתא דביכורים דכהנים נטלו חלק בשדה מגרש ובהכי ניחא טפי עיי"ש.