לוח ארז חלק ב תקלג

וליתן שכר טוב לצדיקים כגמול ידיהם אבל זה א"א לפי הנהגת הטבע שהיא לא תשתנה ע"י מעשה בנ"א כי תהלוכותי' קבועים ועומדים לכן צריך ה' להתנהג עם יושבי הארץ עפ"י ההנהגה ההשגחיית שישנה את הטבע לפי מעשינו אם טובים ואם רעים כמ"ש והי' אם שמוע תשמעו ונתתי מטר ארצכם וגו' פן יפתה לבבכם ועצר את השמים. שכ"ז הנהגה אחרת נעלה מחוקי הטבע שנקראת אמונה רק הנהגה הנקראת בשם חסד. ע"כ אמר לפי שאוהב ה' צדקה ומשפט ע"כ חסד ה' מלאה הארץ שצריך לנהוג עולמו במדת חסד והוא שידוד הטבע. והנה שידוד לצורך בנ"א הוא ע"י תנאי שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית שלעת מצוא להשכיר או להעניש בנ"א תעבור הטבע חק נתן לה כמאז"ל על פסוק וישב הים לפנות בקר לאיתנו לתנאו. ואחרי ראינו שבעת שנתן הקב"ה תורה לישראל נתרעמו מלאכי השרת ואמרו מה אנוש כי תזכרנו שהי' רע בעיניהם שחמדה גנוזה תנתן לקרוצי חומר ברואי מטה. כ"כ אם המלאכים היו נבראים ביום הראשון ואזניהם שומעות התנאי שהתנה הקב"ה תנאי קודם למעשה בראשית שכל הטבע תשנה תפקידה ותבטל הלוכה החוקיי לעת מצוא צורך לבנ"א בודאי היו מתאמצים ומשתדלים לבטל תנאי זה באמרם מה אנוש כי תזכרנו שבעבורו ולצרכו עמודי שמים ירגזון ומצוקי ארץ יתמוטטו. ע"כ בראשית בחכמה כתרגומו ובשביל ישראל שנקרא ראשית מגיד מראשית אחרית ידע מקדם את אשר יעשה באחרית הימים שלצורך ישראל ישנו חוקי הטבע את דרכם כנ"ל. ע"כ בראשית ברא את השמים ולא נבראו עדיין המלאכים עד לאחר שהתנה תנאו. וז"ש אוהב צדקה ומשפט חסד ה' מלאה הארץ. כפי הנ"ל שיצטרך לשנות חוקי הטבע ואחרי שהמלאכים לא יסכימו לזה ע"כ ברא מתחלה ע"י הדיבור שמים ורק אח"כ וברוח פיו כל צבאם כנ"ל. ואפשר שזה נכלל בכח מאמרם במס' אבות בעשרה מאמרות נברא העולם והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא ליתן שכר טוב לצדיקים ולהפרע מן הרשעים שמקיימים ומאבדים העולם שנברא בעשרה מאמרות הכוונה כנ"ל שאם הי' הקב"ה בורא את העולם כולו במאמר א' אז גם המלאכים היו נבראים ביום הראשון ואז לא היו המלאכים מניחים להתנות תנאי עם מעשה בראשית ולא הי' הקב"ה יכול לשדד הטבע כדי לתת לאיש כמפעלו בשכר ועונש. ע"כ בראו בעשרה מאמרות ולא היו מלאכים עדן בעולם בעת בריאת שמים וארץ והי' יכול להתנות עמהם כנ"ל. וזה הסמיכות סוף התורה לתחלתה לכל האותות והמופתים אשר עשה משה לעיני כל ישראל והוא ששידד הטבע בכחו כי עז. וזה הי' ע"י שבראשית ברא אלקים את השמים והארץ ולא את המלאכים שאל"כ היו המלאכים מקטרגים מלהתנות עמהם כנ"ל

ולא קם עוד נביא בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים. הקשה הרמב"ן הלא גם בכל ישראל נאמר פנים בפנים דבר ה' עמכם ומאי מעליותא דמשה. ונראה עפמ"ש לעיל פ' שלח כמו שהקשו המפרשים שע"י ידיעת הקב"ה מקדם את אשר יעשה תחת השמש מה מקום יש להעניש את הרשעים אחרי שהם מוכרחים ע"י ידיעת הקב"ה. כן יש להקשות על שכר הצדיקים אחרי שהקב"ה ידע מקדם שיהיו צדיקים א"כ גם הם מוכרחים לעשות טוב מחמת ידיעת הקב"ה וההכרח כמו שלא יגונה כן לא ישובח. וכתבתי שהקב"ה בטובו עושה את עצמו כאלו לא ידע מקדם כדי ליתן שכר עיי"ש באריכות. וכעת נ"ל דביותר קשה באותן צדיקים שנאמר בהם כמו בירמי' בטרם אצרך בבטן ידעתיך והקדשתיך א"כ יפלא ביותר האיך יבואו צדיקים אלו על שכרם אחרי שהם מוכרחים. וח"ו אין מקום לאמור שה' ימנע הטוב מהם מההולכים בתמים וכי בשביל