לוח ארז חלק ב תקלא

כי לא יצלח לעשות פרי וז"ש יעלז שרי אלו הת"ח העובדים אדמת קודש שדה אשר ברכו ה'. וביגיעת כפים יאכלו לחם התורה. אבל לא ייגעו ולא ייעפו במלאכת עוה"ז. ובכ"ז לא ראיתי צדיק נעזב כי יקבל די סיפוקו מזבולן המחזיקו ותומכו אבל לא ישמח הת"ח רק בעוה"ז כפי' הילקוט כי לע"ע הוא מרויח אבל לע"ל בעת בא הקב"ה לחלק שכר מצות אז לא ישמח הת"ח שמוכרח ליתן חלק מקורת רוחו עוה"ב בעבור חיי העוה"ז שלקח מזבולן. ע"כ אמר הן אמת שלע"ע יעלז שדי בעוה"ז ישמח הת"ח שמקבל די מחסורו מזבולן אבל אז לעת יבא ה' לשפוט הארץ ולתת לאיש כמפעלו וגמול ידו ישלם לו אז ירננו כל עצי יער המה הע"ה יגילו שיקבלו חלק משכר הרוחני של הת"ח. והנה לא עשה כן לכל גוי שישתתפו יששכר וזבולן. כי אצלם רק מי שטרח יאכל. אבל לא שיקבל הא' מחלק חבירו ע"כ אחר שאמר שמח זבולן ע"פ כוונת מר זקיני זצ"ל הוסיף לאמר שרק אצל ישראל הוא כן אבל העמים צריכין לטרוח בעמל ויגיעה לעלות להר ה' אם רוצים לבוא על שכרם. וזהו עמים הר יקראו ורק אם יעמלו לעלות ההרה רק שם יזבחו זבחי צדק. אבל אנו שלומי אמוני ישראל נוכל לחבר זבולן ויששכר יחדיו ועי"כ שפע ימים יינקו הוא עוה"ב כמ"ש הרמב"ן בפסוק נפתלי שבע רצון בשם מדרשו של ר"נ בן הקנה שעוה"ב נמשל לים שנאמר ים ודרום ירשה, וגם שפוני טמוני טול כפירש"י שהם ברכת העוה"ז

אין כאל ישורון רוכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים. עפמ"ש רם על כל גוים ה' על השמים כבודו כי הם יומרוהו למזמה לאמור שאין כבודו של הקב"ה להשגיח בתחתונים ורק על השמים בגבהי מרומים שם משכן כבודו לא להשגיח על קרוצי חומר. וכבר הרחבתי הדיבור בזה לעיל ס"פ יתרו ור"פ משפטים. שאנו עם בני ישראל ראויים ע"י מעשינו שהקב"ה בעצמו ינהל וינהג אותנו כצאן עמו אחרי שגם ענייני הגוף שלנו הם קודש לה' ובכל דרכנו נדעהו ע"כ לא נגרע מכבוד ה' דבר אם הוא בעצמו ישגיח עלינו. והנה אמרו חז"ל כשחטאו ישראל סילק הקב"ה את שכינתו למעלה. עיי' ר"ה ל"א. ואחרי שנאמר והלכת בדרכיו ודרשו מה הוא רחום לזה אמר אין כאל ישורן אם עם ישראל לא ישתדלו בכל מאמצי כחם לילך בדרכי ה' ולהיות כמוהו וזהו אין כאל ישורן אם ישורון לא יתאמץ להיות כאל אז רוכב שמים בעזרך האלקים העוזר לנו תמיד מסלק שכינתו ממנו וירכב על במתי עב לעלות השמים משכן כבודו מעונה אלקי קדם ואינו יושב בקרבנו על הארץ. והטעם כי בגאותו שחקים לפי רוב גדלו וגאוותו בחמת הי' מן הראוי להיות תמיד רק שוכן שחקים בשמים ממעל ולא על הארץ מתחת. רק שענוותו תרבנו בהיותנו עושים רצונו ולהיות כמוהו שתרד שכינה למטה לשכון כבוד בארצנו אבל אם אין כאל ישורון כנ"ל אז דר הוא בשמי מעלה ורוכב שמים כפי הראוי לגאוותו

וישכון ישראל בטח בדד. בילקוט לא כבדד שאמר משה ה' בדד ינחנו ולא כבדד שאמר ירמי' מפני ידך בדד ישבתי אלא כבדד שאמר בלעם הרשע הן עם לבדד ישכון. הכוונה כי ישראל צריכים להיות מובדל ובדד לבלתי התערב בגוים וללמוד מעשיהם. אבל לא לבד בעת אשר עין בעין ראו כי הגביהם ה' על כל העמים וראויים לישב ברד גם לא לבד בעת אשר יד ה' הי' בם והעמים מנדים ומחרפים אותם לאמר גש הלאה ומוכרחים לישב בדד. כ"א בעת אשר ישכון בטח על גפנם ותאנתם כיתר העמים גם אז חובה עליהם לישב בדד וז"ש וישכון ישראל בטח אף שיושב שקט ושאנן