לוח ארז חלק ב תקכז

הוא במעלה כזו כמו שהוא מברך כן הוא איש אשר כברכתו כן הוא בעצמו ע"ד מברכותיו של אדם ניכר מהות האיש. ואחרי שמברכותיו שבירכם שישיגו לדברים גבוהים למעלה מן השמש ניכר שרק לדברים האלו יש יתרון ע"כ ישתדלו להשיגם. וא"כ ה"נ י"ל בברכת משה שע"כ בירכם שידעו ויבינו שהוא איש אלקים כל מזמותיו ומחשבותיו רק לדברים אלקיים ועי"כ יתאמצו גם הם לעשות כמוהו כמו שבירך אותם בדברים אלקיים כן גם הם רק אליהם ישימו מגמת פניהם

ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וגו' מימינו אש דת למו י"ל עפמ"ש מהרש"א במהדורא בתרא למס' עירובין לפרש ע' ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר כי חז"ל עשו תקנות וגדרים לתורה ועשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה מאי דמיחזי לפום ריהטא כיהורא להשוות מעשה בנ"א כמעשה הבורא ית' ולא עוד אלא שהגדילו והחמירו יותר במעשה צדיקים ממעשה בורא שמים וארץ. אבל הקב"ה ברוב ענותנתו אחרי שהחכמים עשו כן לגדר ולמשמרת פן יפרוצו ע"כ מחל הקב"ה יהרצה על כבודו והחמיר בדברי סופרים יותר מבד"ת ודרשה להם להוסיף על התורה ולהגדילה אחר שכל כוונתם לטובה היתה למען יצדקו ולא יעברו חק וגבול התורה. וז"ש ה' חפץ למען צדקו כדי שיצדקו ישראל ולא ירשיע לעבור על ד"ת ע"כ התיר להם להגדיל התורה ונוסף ע"ז גם להאדיר שדבריהם יהיו אדירים ועצומים יותר מד"בת. א"ד ז"ל. והנה ארז"ל שע"כ בחר הש"י סיני להראות מדת ענותנותו וזהו ג"כ מדת ענותנותו שנתן להם רשות להשוות וגם לחזק דבריהם יותר מד"ת וז"ש ה' מסיני בא והורה בזה מדת ענותנותו ועי"כ מימינו כלומר יותר מן התורה שבכתב שנתן בימין וזרוע עוזו יתר שאת ותעצומות "אש דת למו" החוקים והמשפטים שהמציאו החכמים אשר דבריהם כגחלי אש. והמ' של מימינו הוא מ' היתרון

ה' מסיני בא וגו' ואתא מרבבות קדש מימינו אש דת למו. י"ל עפמ"ש בפ' בראשית ויצמח ה' אלקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע. ות"א בתוך הגן במציעות גנתא. כי אז"ל במה שהורשית התבונן במופלא ממך אל תדרוש במכוסה ממך אל תחקור אכול דבש דייך כשם שמקבלים שכר על הדרישה כך מקבלים על הפרישה כי גבול הושם לאדם בדרישה וחקירה בדברי תוה"ק עד פה תבא ולא תוסיף ואם יפרוץ גדר זה ויהין לעלות אל ה' לבוא בסוד ה' אשר כיסה עתיק יומין. עליי' זו ירידה היא ונפל ממנו. כמ"ש בן עזאי הציץ ונפגע ואחר יצא לתרבות רעה. ע"כ לא לבד שבענייני הנאות הגוף הדרך הישר שיבחר לו האדם היא הדרך האמצעי הבריח התיכון המבריח מן קצה אל הקצה ונס מן אחת הקצוות שלא טוב היות האדם מונע א"ע לגמרי מן כל תענוגי הגוף באשר הוא אדם מן האדמה והגוף מבקש תפקידו אשר מבלעדו א"א לו להתקיים ורע מזה אשר יהנה יותר מדי סיפוקו אשר יחסר לו מתענוגי הגוף. כ"א גם בענייני העיון והלימוד בתוה"ק לא לבד שלא טוב עושה בעמיו מי שמונע את עצמו לגמרי מן ההגיון בדברי קדושה. כ"א גם מי שמוסיף דעת וירצה לכנוס לפנים מהמחיצה העומדת ברוח ה' גם זה יוסף מכאוב וזהו שרמז ויצמח ה' אלקים כל כל עץ נחמד למראה הוא עץ תוה"ק אשר עושה פרי מצוות הנחמדים מזהב ומפז ובהם יראה לב האדם חכמה ודעת. וטוב למאכל הוא הנאת הגוף אשר פריו למאכל ועל שתי אלה יחי' האדם אם ילך בדרך האמצעי הן בהנאת הנפש הוא הלימוד והעיון והן בהנאת הגוף. וז"ש ועץ החיים רק אז מוצאו ימצא חיים אם בתוך הגן כת"א באמצעות הגן יעמד חי כל הימים. ושלא תאמר הלא בענייני הדעת כל כמה שיוסיף לחקור ה"ז משובח לז"א הן אמת שהדעת טוב בראשיתו אם לא תפרוץ גדרה