לוח ארז חלק ב תצב

האדם את השכר ועונש בעוה"ז לנגד עיניו תמיד אז יהי' כמוכרח לעשות טוב כי מיר תרדפהו רעתו וילכד בפח מוקשו ע"כ צפן הקב"ה שכר ועונש לעוה"ב אשר עין לא ראתה. ואם בכ"ז אף שאין השכר ועונש נגד עיני בני אדם יבחר בחיים. אז הוא נקרא אדם המעלה. אשר מדעתו ורצונו הטוב תבחר בטוב נפשו. כמ"ש בקהלת על אשר לא נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה ע"כ מלא לב בני האדם בהם לעשות רע. וז"ש הכתוב בקהלת ג'. ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע וגו' אמרתי אף אני בלבי על דברת בני האדם לכרם האלקים. שראה שהמקום הנכבד אשר בו היו ראויים לישב בשלום ובשלוה כל עושי צדקה ומשפט שמה יושבים אנשי רשע העבדים ליצרם רוכבים על סוסים יצא מחלב עינימו. והישרים והתמימים אשר לפי צדקתם הי' להם לישב על כסא כבוד המה הולכים כפוף ושחוח לפני בני עולה. והחליפו מעמדיהם שבמקום שהי' לו להיות המשפט שמה ישב הרשע. ואמר הטעם לזה לברם האלקים. שעי"כ הם בעצמם יבררו ויבחרו להם את האלקים לעבדו בבחירתם. שאם הי' רק לישרים תהלה וכבוד בעוה"ז ולרשעים בוז וקלון. אז לא הבני אדם היו בוררים להם בבחירתם את האלקים כ"א היו כמוכרחים. אבל למען לברם האלקים שהם עצמם יבחרו ויקרבו להם את האלקים ע"כ עשה ה' ככה שמקום אשר הי' ראוי למשפט וצדק אותו יחמסו אנשי רשע. וזה שאמר לעשות משפט עבדו וגו' דבר יום ביומו למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד הכוונה ג"כ כנ"ל שאם לא יצפון הקב"ה לישרים תושי' להנחיל לאוהביו יש רק בעולם האמתי ולשלם לשונאיו רק בעולם הנשמות כ"א יעשה משפט עבדו ועמו דבר יום ביומו שישלם שכר ועונש תיכף ומיד אותיום אז ידעו כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים איש לא נעדר אף הפחות שבפחותי' אשר לא יירא את ה' והדר גאונו. ע"כ טוב עשה ה' שכל הברכות וקללות לא יחולו בעוה"ז ולא יראה האדם לנגד עיניו שכר ועונש. ועי"ז ברשותו הדבר תלוי ברצונו עומד וברצונו מהלך. ואם בלי הכרח ורק מרצונו הטוב יעשה חיל אז תחשב לו לצדקה. משא"כ אם לא הי' באפשרי לו להיות עומד כ"א מפחד הקללות שלא ישיגוהו הי' מוכרח ללכת מעלה מעלה בדרכי שלימות א"כ ההכרח לא ישובח ולא יגונה ונגרע הרבה מערכו. וז"כ המדרש כיון ששמעו ישראל צ"ח קללות אמרו מי יכול "לעמוד" באלו כלומר אם העונשים האלו ירדפו את הרשעים ביום רעה אז מפחדם ומחרדתם נהי' מוכרחים ללכת תמיד למעלה בקודש ומי יוכל לעמוד על מקום א' ע"י אלו א"כ מה זכותנו אם נעשה הטוב מיראת העונש. וע"ז השיב להם הרבה הכעסתם לפניו ובכ"ז לא עשו כליי' ובע"כ שאין העונשים נגלים לנו ולבנינו רק בעולם הגמול שם ישיב לרשע רע כרשעתו ואחרי שאין האדם רואה גמול הרשע לעינים איננו מוכרח במעשהו. ע"כ אתם נצבים אם רצונכם לעמוד על מקום א' מבלי להוסיף בשלימות הרשות בידכם באין מחריד הנראה לעיין ע"כ אתם כיום הזה שהוא לפעמים מאפיל ולפעמים מאיר כך אתם אם רצונכם להלך בדרך חשכה ואפלה אין מוחה בידכם אחרי שאין אתם רואים את העונשים ורק עתיר להאיר לכם בעוה"ב אבל לח בעוה"ז ע"כ יכלת עמוד

אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם שוטריכם כל איש ישראל. י"ל עפמ"ש באברהם שלא הי' צריך סעד לתמכו נאמר בו התהלך לפני ובנח שהי' צריך סעד נאמר בו את האלקים התהלך נח. והוא מי שלבו בריא אולם וכבר נשרש על אדמת הקודש עד שכל הרוחות שבעולם לא יזיזו אותו הוא רשאי לילך למקום שאינו נודע בו עדיין כבוד השם. וזה נקרא מתהלך לפני ה' שהוא