עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › לוח ארז חלק ב

לוח ארז חלק ב תפט

Luah erez part 2 489 · לוח ארז חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

טוב לעצמו ושמו מפורסם ונודע לרבים כשמן הטוב. לא יסתפק בזה לאמר כבר קניתי שם מצאתי און לי וכבר הגיע עת מנוחה אין לי עוד לעשות לחובת הכלל. אלא אדרבה יוסיף כח ואיל לפעול גדולות ונצורות וכל כמה שיגדל האיש יוסיף לפעול. אבל מי שעושה הכל רק לקנות כבוד ותפארת מן האדם אחרי שהגיע כבר להיות רם ונשא אז טומן את ידו בחיק העצלות ואומר כבר אני גבור חיל מאז ומקדם ואין מן ההכרח לעבוד עוד כ"א שם ינוח יגיע כח. ע"כ אמר המה הגבורים אשר מעולם. מי שאומר כן שהוא כבר יצא טבעו בעולם מאז ומקדם ונודע לאיש חיל. זהו לאות ולמופת שהוא מאותן האנשים אשר כל כוונתם הוא רק לקנות שם ותהלה והוא מאנשי השם. ע"כ סיפר הכתוב מגדולת יצחק אע"ה כי לרוב כשיעשיר איש וירבה כבוד ביתו כל מה שיוסיף עושר בנכסי עוה"ז הוא פוחת והולך בנכסי עוה"ב כי ידום לבבו וישכח את ה' אלקיו. ע"כ אם גם הוא יגדל למעלה ראש אבל אישיותו יקטן עי"ז לא כן פה ויגדל האיש אישיות שלו גדל ונשא שלא רצה לנוח כמו אנשי שם הנ"ל כ"א וילך הלוך וגדל. כל יותר שרבה ופרץ הוא הלך למעלה בדרך השלימות. ובאמת לאיש כזה העשירות הוא אצלו כמאודיות ויתרון שהי' מסתפק בלעדו. וז"ש עד כי גדל מאד שגדולתו ועשירותו הי' נחשב אצלו למאוד ויתרון כי מרבה נכסים מרבה דאגה וגורם לו פיזור הנפש. ע"כ ויהי לו מקנה צאן לא הי' לו ריבוי נכסיו לתענוג וקורת רוח כ"א לעבודה רבה וקשה עליו. וכמו כן רבינו לא פנה אל דהבים ושטי כסף והון יקר הנמצא אתו. וגם הי' נצר נחמד מגזע ושורש קדוש וטהור המה אבותיו הקדושים אשר בארץ המה והורתו ולידתו הי' בקדושה ובטהרה והי' שלשלת היוחסין אשר כל חוליא וטבעת ממנה יקר מפז ומכתם דב כלו קודש לה' דבינו גופו טהור ויצאה נשמתו בטהרה. ע"כ אם אנו רוצים לאעסוקי ב' בהספידו של אדם הגדול בענקים כזה לא ידענו מקומו ומדרגתו כי לא נוכל להגביה את עצמנו למעלה רמה כזו עד שנספר בשבחו לפי ערכו הרם והנשא. אבל זאת תרהיב בנפשנו בכ"ז להספידו אחרי שכל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול. כמו כן אף שאני לבדי לא אוכל לדבר א' מני אלף מתואריו ושבחיו בכ"ז אחרי שכל בית ישראל יבכו את השריפה בכל מקום מושב בנ"י יספדו ויילילו על סילוקו והעדרו של הצדיק עיר וקדיש. ע"כ יצטרפו כל מילי דהספידא אחת לאחת למצוא חשבון וגם אני הצעיר בתוכם למטינא שיבא מכשורא. והנה צפור א' לא יוכל לעשות צל כמ"ש כצל עובר והוא כצל עוף הפורח שאין צלו מאומה. אבל בהאסף עופות רבים אל מקום אחד יעשו צל גדול. וז"ש אחרי דלא ידעו דוכתי' ולא ידעו מדרגתו ויראו מפני כן להספידו ע"כ אחרי ראו צפרי דקיימו ועבדו טולא. הבינו שאף שאחד לא יוכל לעשות צל בכ"ז אם רבים הם גם יכולו. כמו כן בענין ההספד אף שאחד לא יוכל בכ"ז הן אל כביר לא ימאס ועוד טעם א' הוא כמ"ש קדשי קדשים שחיטתן בצפון. איש כזה שהי' ק"ק בודאי לא בחטאו מת כ"א צפון טמון ונעלם מאתנו בע"כ שרק עוונינו ענו בנו והמה היו בעוכרנו. ע"כ החוב עלינו להספיד ולעורר בתשובה למען לא יתקיים בנו ח"ו ותם לריק כחכם אם לא נספידו יהי' ח"ו פטירתו ללא יועיל לנו וידמה למשל הידוע למלך שהיו לו כמה בנים מסוכנים עד שהרופאים גזרו שרק בהמית אחד מבניו החי והבריא אולם והחולים ישתו מדמו אז באפשר להם לחזור לאיתנם. והאב כחס על בניו הרבים הקריב את הא' למען ינצלו הרבים. והנה אם באמת יהי' כן שיחזרו לאיתנם ע"י רפואה זו זאת נחמתו בעניו שהקריב הא בעבור הרבים אבל אם לא תועיל רפואה זו אז אין קץ ליגון האב. כמו כן הקב"ה הקריב את הצדיק וסילקו למען אנחנו חולי נפש ונגועי עון נתרפא בחבורתו ופטירתו תהיה לנו להתעוררות למען נשוב אל ה' להרפא מנגעי נפשנו. אבל