לוח ארז חלק ב תפח

ימינו והמקיים מצות והגית בו יומם ולילה אינו עושה אלא מאמת שבועת הר סיני שנשבענו להגות בה. אבל למדת הנסתר אין כל אדם מוכשר ונקראת רק תורת חסד ורק החסידים שעושין לפנים משורת הדין ומתחסדים עם קונם המה יכנסו לפרדס. וע"ד זה פירשתי הפסוק בפ' וירא וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר. עפמ"ש באה"י לפרש פ' ועשית עמדי חסד ואמת כי חסד הוא מה שמבטיח לעשות טובה מבלי שמחוייב ועומד לכך אבל אחר שכבר הבטיח אז מה שמקיים הבטחתו שלא יכזב זה אינו מתואר בתורת חסד רק אמת לאמת הבטחתו עיי"ש. כמו כן נאמר מה שהבטיח הקב"ה לפקדה בהריון ולידה זה הי' רק חסד ומדת הרחמים אבל אחרי שכבר הבטיח אותה אז מה שיקיים את מאמרו אף מדת הדין מסכמת כי לא איש אל ויכזב. והנה אמירה היא לשון רכה מדת הרחמים וכל מקום שנאמר דבר הוא לשון קשה מדת הדין. וז"ש ה' פקד את שרה מה שפקד וזכר אותה להבטיחה בזרע של קיימא זה הי' רק כאשר אמר בלשון רכה ובמדת הרחמים. אבל מה שקיים מאמרו ויעש ה' כן לשרה לא הי' במדת הרחמים לבד כ"א כאשר דבר שגם מדת הדין הקשה הוצרך להסכים לזה. ע"כ אחרי שרבינו ז"ל עסק בנגלה ונסתר קיים חסד ואמת מדות אברהם ויעקב. וגם הוא הי' עמוד העבודה שבלב זו תפלה אשר עד להפליא היתה תפלתו בקדושה ובטהרה אשר לא נשמע כמוהו בדור הזה. וזו מדת אברהם שנאמר וישכם אברהם בבוקר. ועמוד התורה של יעקב אבינו שנאמר ויעקב איש תם יושב אוהלים. ואחרי שהי' בו אמת ליעקב וחסד לאברהם. לא נחסר לו רק מדת פחד יצחק. והטעם כמו שאומרים בשם עוללות אפרים ז"ל שדרש בקהלה קדושה ואמר כי אמרתי אין יראת אלקים במקום הזה ופחדו ונתביישו בני הקהלה בדעתם שכוונתו שאין להם יראת שמים ח"ו. עד שביאר להם שאדרבה כוונתו רצוי' לטובה אחרי שהם צדיקים יראים ושלמים א"צ עוד להשיג מדת היראה רק עובדים מאהבה. כמו כן נוכל לומר על הקדוש הנספד ז"ל שגבה כל כך בצדקו וקדושתו שהי' בו מדת אמת וחסד אבל פחד יצחק לא הי' צריך נגד עיניו רק עבד את ה' מאהבה. אבל אני המקונן יצחק יש לי פחד כי ירא אנכי לספר תהלתו ושבחו פן ח"ו אגרע ממנו ויהי' לי לעון. כי לו דומי' תהלה ומי אנכי שאוכל לספר במעלותיו ותהלתו מלאה הארץ. וע"כ אז"ל כשמת אברהם אבינו אמרו גדולי הדור אוי לדור שאבד מנהיגו. אמרו גדולי הדור דייקא כי הם ידעו להוקיר ערכו ולהעריך גדלו. אבל מי אנכי להיות נמנה בין גדולי הדור. רק זאת אשים אל לבי מאמרם ז"ל בפ' השוכר את הפועלים כי קא ניחא נפשי' דרבה בר נחמני יצאה ב"ק ואמרה אשריך ב"נ שגופך טהור ויצאה נשמתך בטהרה נפקו אביי ורבא לאעסוקי בי' ולא הוו ידעי דוכתי' חזו ציפרי דהוו קיימי ועבדו לי' טילא אמרי שמע מינה התם הוא. כמו כן לאחר דנח נפשי' דרבינו ז"ל יצאה ב"ק מקצה ארץ עד קצהו אשריך טהור. כי לא נהנה מעוה"ז רק ההכרח והצמצום ואף שכל גדולי הדור היו נכנסים ויוצאים בביתו וביתו הי' פתוח לרווחה להמון בית ישראל אשר נהרו אליו בכ"ז נוכל להמליץ עליו ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין כלומר שהוציא לאורחים כל המצטרך להם אבל והוא בעצמו לא נהנה מן העוה"ז כ"א הי' רק כהן לאל עליון. תורתו ועבודתו היו מנת חלקו בקודש. ואף שהי' עתיר נכסין בכ"ז לא נהנה מעשרו כרבינו הקדוש שזקף עשר אצבעותיו. ועל דרך זה פירשתי הפסוק בפ' תולדות ויגדל האיש וילך הלוך וגדול עד כי גדל מאד ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה עפמ"ש לפרש המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם שמי שעושה הכל לשם שמים אף אם כבר קנה שם